"למדינת ישראל מאז היוסדה אין דוקטרינת הגנה והיום המחדל הזה הפך להיות זו סכנה גדולה ומיידית" – דעה

למדינת ישראל מאז נוסדה אין דוקטרינת הגנה והיום המחדל הזה הפך להיות זו סכנה גדולה ומיידית.

מסקנה: חייבים לפתח, להשקיע וליישם במדינה גם דוקטרינת ההגנה שעיקרה אזרחית.

היום ברור לכל בר דעת ביטחוני כי לו היתה למערכת הביטחון ולישובים בעוטף עזה מערכת הגנה כפי שתפורט להלן הטבח של ה 7 לאוקטובר 2023 לא היה מצליח.

בנוסף, אני מקווה שברור לכל בר דעת ביטחוני כי אם לא תהיה דוקטרינת הגנה אזרחית לישובים סמוכי גדר ולישובים הסמוכים לריכוזי ישובים ערביים רבים ובעיקר בשרון, בערבה, בעמק יזרעאל, בעמק הירדן ועוד אזי האירועים בנוסח ה 7 לאוקטובר סביר שיחזרו.

 

רקע כללי הסבר:

תורת ההגנה על ישובים ואזורים חשובים פותחה ומתקיימת בכל העולם כבר אלפי שנים. ברבות השנים ובעיקר במאה ה 20 הדרך הזו ננטשה והתוצאות: כישלון והפקרת האוכלוסייה האזרחית לטבח וכיבוש של האויב.

שאלה: כיצד מגינים על ישובים סמוכי הגבול?

התשובה: כעיקרון ההגנה מורכבת מ- 3 שכבות עיקריות, שכבות שתומכות כל אחת באחרות.

שיכבה מס' 1- מודיעין מוקדם.

תפקיד המודיעין להתריע מבעוד מועד להנהגות הצבא והמדינה על היום ושעת המתקפה הצפויה של האויב, הדרך בה תבוצע המתקפה, היקף ומבנה כוח האויב התוקף, מיקום ומיקוד המתקפה, האמל"ח בו ישתמש האויב ועוד.

העניין כאן אינו מתרכז רק באיסוף המידע, גם לא במסקנות האנליסטים במחלקות המחקר. השאלה החשובה היא מה ע"ס המידע ותובנות המחקר מחליטים המנהיגים.

המנהיגים, ובעיקר ולפי סדר החשיבות הזה, ראש הממשלה, הרמטכ"ל, שר הביטחון והקבינט המדיני ביטחוני.

 

שיכבה מס' 2- דרך הפעלת הכוח של צה"ל ומערכת הביטחון.

כאן נבחנים צה"ל והמטכ"ל בין אם הופתעו מהמתקפה ובין אם לא. ראשי צה"ל נבחנים ביכולתם להתעשת ולמנוע את חדירת הכוח העיקרי של האויב לשטח המדינה וגם אם נכשלו במניעת החדירה אזי ביכולתם לחסל את מרבית התוקפים בטרם הם נסוגו לשטחם.

הפעלת שכבות ההגנה מס' 1 ו מס' 2 אינם באחריות ובתחום היכולות של האזרחים.

 

שיכבה מס' 3- חומת המגן הפיזית והאנושית:

כאן קיימת ,מאז הקמת המדינה, התרשלות רבת שנים של צה"ל וממשלות ישראל

סביר שמקור ההתרשלות היא בתפיסת העולם שנוצרה מאז נוסד צה"ל ושקובעת שכדי לנצח אזי את המלחמה מעבירים תמיד לשטח האויב.

ובכן, תפיסת עולם זו מעולם לא סיפקה הגנה מיטבית לציבור והיא גם לא רלוונטית למאה ה 21.

כאן הציבור צריך לדרוש הגנה משמעותית כנגד כלי רכב וכוחות רגליים חמושים שרוצים להרוג ולפגוע הציבור.

א, חומת המגן הפיזית

ההגנה מתבצעת באמצעות תעלת נ"ט שבנויה לאורך הגבול או החיץ ושכוללת מעברים הכרחיים שניתנים לפירוק בלחיצת כפתור.

גם אם האויב לבסוף יעבור את המכשול התהליך הזה יהיה איטי מאוד והמכשול יקשה על מהירות המעבר והפלישה לישוב.

ב, חומת המגן האנושית

בכל ישוב חייב להיות משמר אזרחי גדול שמורכב מתושבי הישוב, משמר חמוש ומאומן כפלוגה צבאית.

המשמר שיגן על הישוב לפחות עד הגעת כוחות הצבא.

גודל "כיתת הכוננות" יקבע לפי רמת הסיכון של הישוב. ככול שהישוב קרוב יותר ליישובי האויב אזי המשמר יהיה יחסית גדול יותר.

תובנה: חומות וכוחות מגן היו לכל ישוב בעת העתיקה ובימי הביניים.

קרדיט: האנליסט אלי בר און – מתמחה בכלכלה, טכנולוגיה של אמל”ח כטילים מדויקים ולייזרים רבי עוצמה, ראש צוות הגנה אקטיבית ואש מנגד של המכון לטרור של אוניברסיטת רייכמן ובחקר ביצועים.