בין ריבונות לאנרכיה: עיראק אוסרת פעילות כטב"מים ללא אישור בתחומה ומפרקת מפקדות "רפאים" של המיליציות האיראניות
משרד הפנים העיראקי סגר 71 מטות "רפאים" של כוחות ההתגייסות העממית ( אלחשד אלשעבי) והכריז על כל פעולות שיגור כטב"מים לא מורשות כמעשי "טרור", ללא קשר לשיוך המפעיל , כך דיווח אתר החדשות "שפאק ניוז" שציטט את תת-אלוף מיקדאד מירי מצבא עיראק.
ממשלת עיראק אומנם לא החלה עדיין בפירוק כולל של המיליציות הפרו-איראניות המרכזיות מנשקן, אך החלה נוקטת בצעדים אקטיביים להידוק הפיקוח המדינתי, בלימת פעילות עצמאית (בעיקר של כטב"מים) וסגירת מפקדות של מיליציות שיעיות איראניות המוגדרות כ"פיקטיביות" או לא מורשות.
ההתפתחויות האחרונות, הכוללות את הצהרותיו של תת-אלוף מיקדאד מירי באוגוסט 2026, משקפות ניסיון של בגדאד לבסס מחדש את ריבונותה בעקבות לחצים אזוריים כבדים, אך יש להבחין בין מהלכים אלו לבין פירוק המיליציות הלגיטימיות מבחינת החוק העיראקי.
ניתוח הצעדים וההקשר הביטחוני
- סגירת מפקדות "רפאים" בלבד: 71 המטות שנסגרו על ידי משרד הפנים הוגדרו על ידי הממשלה ועל ידי ארגון "אל-חשד א-שעבי" (כוחות ההתגייסות העממית – PMF) עצמו כמפקדות "רפאים" או מזויפות. המפעילים בהן התחזו לאנשי ה-PMF ללא אישור רשמי. הנהגת ה-PMF אף שיתפה פעולה עם המבצע כדי להגן על מעמדה הרשמי כזרוע ביטחונית של המדינה.
- דוקטרינת הכטב"מים והגדרתם כטרור: ההחלטה להתייחס לכל שיגור כטב"ם לא מורשה כמעשה טרור תחת חוק המלחמה בטרור, נועדה לעצור את המיליציות הפרו-איראניות מניהול מדיניות חוץ וביטחון עצמאית. המהלך מגיע לאחר שורת תקיפות כטב"מים מצד פלגים עיראקיים נגד מטרות באזור (כגון ערב הסעודית וארה"ב), שהובילו לתקיפות תגובה חריפות של CENTCOM וסעודיה על מחסני נשק של המיליציות ביולי 2026.
- קמפיין רישום הנשק והדד-ליין: הממשלה העיראקית הקימה מאגר מידע לאומי הממפה כ-6 מיליון כלי נשק במדינה, והציבה דד-ליין עד ל-30 בספטמבר 2026 להסדרת כלל הנשק תחת סמכות המדינה בלבד. חלק מהפלגים הגדולים (כמו ארגון באדר וסראיא אל-סלאם) הביעו נכונות פומבית להיענות לרישום, בעוד פלגים קיצוניים יותר מנסים להסתיר נשק או להתנגד בחשאי.
- סיכול רשתות כטב"מים אקטיביות: ימים ספורים לפני הצהרת משרד הפנים, כוחות המלחמה בטרור והמודיעין העיראקי פשטו על תאים חמושים, עצרו פעילים והחרימו כטב"מים מתקדמים שיועדו לתקיפות חוצות גבולות, תוך ציון מפורש של קשרים לדמויות איראניות.
שורה תחתונה
ממשלת עיראק פועלת בנחישות חסרת תקדים לצמצם את האנרכיה הביטחונית ומניעת גרירת המדינה למלחמה אזורית. עם זאת, המיליציות הפרו-איראניות המרכזיות עדיין מעוגנות בחוק העיראקי כחלק ממערכת הביטחון הרשמית, והמהלכים הנוכחיים מתמקדים בריסון, פיקוח, ואינטגרציה מבוקרת תחת ריבונות המדינה, ולא בפירוקן המלא מנשקן או בביטולן מה שיבוא ככל הנראה , בלחץ אמריקאי , מאוחר יותר.
