אויב הגולן והאיש ששלח כטב"מים לאילת נמלט מסוריה: מי אתה אכרם אל-כעבי, הטרוריסט העיראקי הבכיר שסומן על ידי ארה"ב וישראל?
אכרם אל-כעבי (Akram al-Kaabi), טרוריסט בינלאומי ומנהיג המיליציה השיעית העיראקית הקיצונית "תנועת א-נוג'בא" (Harakat al-Nujaba) נמלט באישון לילה מסוריה כשהחל להרגיש את לולאת חבל התליה הולכת ומתהדקת סביב צווארו.
הפרטים על קשריו, הסיבה לבריחתו ומי שרודף אחריו:
מי האיש?
-
- תפקידו: אל-כעבי הוא המזכיר הכללי ומייסד "תנועת א-נוג'בא", מיליציה חמושה שהוקמה בעיראק ופועלת גם בסוריה ובאזורים נוספים.
- מעמד משפטי: הוא מוגדר כטרוריסט בינלאומי מוכרז (SDGT) על ידי ארצות הברית, ומחלקת המדינה האמריקאית אף הציבה פרס כספי של 10 מיליון דולר על ראשו לכל מי שיספק מידע שיוביל אליו.
קשריו עם איראן
-
- נאמנות מוחלטת: אל-כעבי ואנשיו כפופים אידאולוגית ומבצעית למשטר האייתוללות באיראן. הוא הצהיר בעבר בפומבי כי אם המנהיג העליון של איראן, עלי ח'אמנאי, יורה לו להפיל את הממשלה בבגדאד או לפעול בכל דרך אחרת – הוא יבצע זאת מיד.
- זרוע ביצועית: המיליציה שלו ממומנת, מחומשת ומודרכת ישירות על ידי כוח קודס של משמרות המהפכה האיראניים. הוא היה מקורב מאוד למפקד כוח קודס המנוח, קאסם סולימאני, ולמנהיג חזבאללה, חסן נסראללה.
- לחימה למען הציר האיראני: אל-כעבי שלח אלפי לוחמים עיראקים לסוריה כדי להילחם לצד משטר אסד ומשמרות המהפכה, וכן פיקד על תקיפות כטב"מים וטילים נגד בסיסים אמריקאיים ונגד מטרות בישראל.
למה הוא ברח מסוריה באישון לילה ומי רודף אחריו?
התמונות והדיווחים על "בריחתו באישון לילה" קשורים לקריסת השפעת המיליציות הפרו-איראניות בסוריה והשינויים הדרמטיים באזור:
-
- המצוד האמריקאי והישראלי: צבא ארצות הברית וזרועות המודיעין שלו מנהלים נגדו ונגד מפקדי המיליציה שלו מרדף עיקש, שכלל חיסולים ממוקדים של בכירי הארגון בעיראק ובסוריה בעקבות תקיפות קטלניות נגד כוחות אמריקאיים. במקביל, חיל האוויר הישראלי פגע קשות בתשתיות המיליציה שלו בסוריה.
- ההסכמים והלחץ המקומי בסוריה: במסגרת התמורות המדיניות והמבצעיות בסוריה (ובמיוחד לאחר נפילת משטר אסד בסוף 2024 והקמת הממשל הזמני בראשות מוחמד אל-בשיר/אחמד א-שרע), הממשל הסורי החדש והכוחות המקומיים החלו לנקות את המדינה מהכוחות הזרים המזוהים עם איראן. המיליציות הפרו-איראניות, שביצעו פשעים קשים נגד העם הסורי, הפכו למטרה מבוקשת עבור כוחות המורדים לשעבר והממשל החדש, מה שאילץ מפקדים כמו אל-כעבי להימלט בחשאי כדי לא להיתפס או להיות מחוסלים.
- התקפלות לעיראק/איראן: בריחתו מסוריה נעשתה מתוך הבנה שהשטח הסורי הפך למלכודת מוות עבורו, והוא העתיק את מקום מסתורו חזרה לאזורים מוגנים יותר בעיראק או תחת חסות ישירה באיראן.
התקיפות המרכזיות נגד כוחות הקואליציה וארה"ב
אל-כעבי ואנשיו הובילו מאות תקיפות באמצעות כטב"מים מתאבדים, טילי שיוט ורקטות נגד בסיסים אמריקאיים בעיראק, בסוריה ובירדן:
- הסלמת "חרבות ברזל" (2023–2024): בעקבות פרוץ המלחמה בעזה באוקטובר 2023, המיליציה פתחה בגל תקיפות חסר תקדים. היא לקחה חלק מרכזי בשיגור עשרות כטב"מים לעבר בסיס עין אל-אסד במערב עיראק ובסיס אל-חריר בכורדיסטן.
- הפגיעה בירדן (ינואר 2024): המיליציה הייתה שותפה מרכזית לתקיפת הכטב"ם הקטלנית על בסיס "מגדל 22" (Tower 22) בירדן, שבה נהרגו שלושה חיילים אמריקאים ונפצעו עשרות. תקיפה זו חצתה את הקווים האדומים של וושינגטון והובילה למתקפת נקם אמריקאית קשה, שבה חוסלו מפקדים בכירים של המיליציות בלב בגדאד.
- במהלך מלחמת ארה"ב-איראן (2026): עם פרוץ העימות הצבאי הישיר בין ארה"ב ואיראן בפברואר 2026, א-נוג'בא הסירה לחלוטין את הכפפות. היא שיגרה כ-300 רקטות וכטב"מים לעבר שגרירות ארה"ב בבגדאד, הקונסוליה האמריקאית בארביל ומטרות נוספות. מרבית התקיפות יורטו על ידי מערכות C-RAM אמריקאיות.
- תקיפות נגד מטרות בסעודיה (קיץ 2026): לאחרונה, המיליציה הרחיבה את טווח הפעולה שלה ושיגרה כטב"מים לעבר מתקני נפט בסעודיה. צעד זה הוביל בסוף יולי 2026 לתקיפות אוויריות משולבות של ארה"ב וסעודיה (לראשונה באופן פומבי) נגד בסיסי הארגון בעיראק, בהן נהרגו עשרות מחבלים.
מצב תנועת א-נוג'בא בעיראק כיום (אוגוסט 2026)
כיום, המיליציה נמצאת באחת מנקודות השפל והלחץ הגבוהות ביותר מאז הקמתה, כשהיא מתמודדת עם איומים מבית ומבחוץ:
1. סירוב מוחלט להתפרק מנשקה
ממשלת עיראק, בראשות ראש הממשלה עלי אל-זאידי ובגיבוי אמריקאי, מנהלת קמפיין תקיף להחזרת מונופול הנשק לידי המדינה והציבה דד-ליין ברור ל**-30 בספטמבר 2026** לפירוק כל המיליציות החמושות. בעוד שחלק מהמיליציות השיעיות הסכימו להתפרק או להתמזג בצבא, אכרם אל-כעבי וא-נוג'בא דוחים זאת באופן מוחלט. אל-כעבי הצהיר בפומבי כי נשק המיליציה הוא "קו אדום" וכי הם ימשיכו להחזיק בו כל עוד יש כוחות זרים באזור.
2. מצוד בינלאומי וסנקציות חונקות
בעקבות החרפת התקיפות, הממשל האמריקאי הגביר את הלחץ:
-
- מאי 2026: מחלקת המדינה האמריקאית הציבה פרס של 10 מיליון דולר על ראשו של אל-כעבי.
- הלחץ הכלכלי נגד רשתות הברחת הנפט האיראניות המממנות את הארגון פגע קשות ביכולת המימון השוטפת של המיליציה.
מצבה המבצעי של המיליציה בעיראק רעוע. כוחות ביטחון עיראקיים רשמיים ניסו לאחרונה לפשוט על מתקני א-נוג'בא, והארגון פועל כעת תחת מעטה כבד של מידור בחשש מחיסולים מהאוויר. הבריחה של מפקדיה מסוריה (בעקבות נפילת משטר אסד וניקוי המדינה על ידי הממשל הסורי החדש) ריכזה את כל פעיליהם הנותרים בתוך עיראק, מה שהופך אותם למטרה קלה ומרוכזת יותר עבור חיל האוויר האמריקאי והקואליציה.
לסיכום, א-נוג'בא של שנת 2026 היא מיליציה חבוטה, המבודדת פוליטית בתוך עיראק ומותקפת צבאית, אך היא ממשיכה להילחם על הישרדותה כזרוע קיצונית ונאמנה של איראן
הקשר לישראל
לאכרם אל-כעבי ולמיליציה שלו יש קשר ישיר ועוין ביותר למדינת ישראל, והם רואים בה אויב מרכזי כחלק מחברותם ב"ציר ההתנגדות" האיראני.
הקשרים והפעולות המרכזיות שלו נגד ישראל כוללים:
1. שיגור כטב"מים וטילים לעבר ישראל
-
- המיליציה שלו פועלת תחת מטריית "ההתנגדות האסלאמית בעיראק" ונטלה אחריות על עשרות שיגורי כטב"מים וטילי שיוט לעבר מטרות בישראל, בעיקר נגד העיר אילת, נמל חיפה ורמת הגולן.
- ביולי 2024 הפיץ הארגון סרטון תעמולה חריג שבו נראה אל-כעבי בעצמו כשהוא משתתף פיזית בהרכבה והכנה של כטב"ם נפץ (מסוג שאהד-101) רגע לפני ששוגר לעבר נמל אילת.
2. הקמת "חטיבת שחרור הגולן"
-
- כבר בשנת 2017 הכריז אל-כעבי על הקמת יחידה צבאית מיוחדת בתוך המיליציה שלו שנקראת "חטיבת שחרור הגולן" (Golan Liberation Brigade).
- מטרת החטיבה, המורכבת מלוחמי עילית שעברו אימונים מתקדמים של כוח קודס וחזבאללה, היא להתייצב בגבול הצפון ולפעול צבאית נגד ישראל כדי "להשיב את הגולן". הארגון אף פרסם לא פעם סרטוני איום עם כתוביות בעברית.
3. שיתוף פעולה הדוק עם חזבאללה לבנון
-
- אל-כעבי ביקר מספר פעמים בלבנון ונפגש עם בכירים בחזבאללה. הוא הצהיר פומבית כי במידה ותפרוץ מלחמה כוללת בין ישראל לחזבאללה, אלפי לוחמים חמושים של המיליציה שלו יזרמו ללבנון ולסוריה כדי להילחם שכם אל שכם עם חזבאללה נגד כוחות צה"ל.
4. תקיפות מנע ישראליות נגדו
-
- בשל האיום המיידי שהוא ומחבליו מהווים על גבול הצפון, חיל האוויר הישראלי תקף מספר רב של פעמים מתקנים, מחסני אמל"ח ומפקדות של תנועת א-נוג'בא בשטח סוריה, בעיקר באזורי דמשק, חומס ודרום סוריה, מה שגרם לאבדות כבדות לארגונו ותרם לבסוף להחלטתו לברוח מהמדינה.
