מצרים שולחת תגבורות ימיות למצרי באב אלמנדב: הסד"כ, האינטרסים וסיכוני העימות
המתיחות בים סוף הגיעה לשיא חדש בעקבות ההכרזה של המורדים החות'ים על מצור ימי נגד ערב הסעודית ואיומיהם לגבות "אגרות מעבר" בסמוך למצר באב אל-מנדב. התפתחויות אלו, לצד פגיעת כטב"ם מסתורית במכליות גז בנמל דמיאט המצרי, אילצו את קהיר להגביר את מעורבותה הדיפלומטית והצבאית באזור.
בשעות האחרונות התקבלו דיווחים כי מצרים שולחת תגבורות ימיות גדולות לדרום הים האדום לא הרחק ממצרי באב אלמנדב כדי להיות ערוכים לכל מצב צבאי חדש שיווצר בעקבות הצהרות החות'ים למנוע מאוניות את המעבר במצרים השוכנים בקרבתה.
הסד"כ המצרי בים סוף
צבא מצרים אינו נוהג לחשוף את המספרים המדויקים של כלי השיט הנשלחים למשימות מבצעיות מטעמי ביטחון מידע, אך היערכותו מבוססת על תשתית כוחות קבועה ומתוגברת:
-
- פיקוד הצי הדרומי: מצרים מפעילה בסיס קבע ימי אסטרטגי עצום ("ברניס") לחוף ים סוף, המאפשר לה להקרין עוצמה צבאית מהירה דרומה.
- סוגי כלי השיט הפעילים: התגבורת המצרית מתבססת על נושאות מסוקים מסוג "מיסטרל" (המספקות יכולת פיקוד, שליטה והנחתת כוחות), פריגטות מודרניות מתוצרת גרמניה וצרפת (הנושאות מערכות הגנה מתקדמות מפני טילים וכטב"מים), וכן קורבטות וסטי"לים מהירים לסיור אבטחה.
- הכוח המשותף: מצרים פועלת במסגרת הבנות קודמות עם סעודיה להקמת כוח משימה ימי משותף להגנת נתיבי השיט, לצד התיאום הגובר להקמת קואליציה בינלאומית רחבה יותר בהובלת ריאד.
- סד"כ התגבורת אינו ידוע אך ככל הנראה כולל אוניות מערכה וצוללות של הצי המצרי הפעילות בדרך כלל בצפון הים האדום ופתחת תעלת סואץ . עד כה לא ידוע על כלי שייט של הצי המצרי שחצו את התעלה מהים התיכון לים האדום.
המשמעות האזורית: בלימת קריסה כלכלית ויצירת ציר אנטי-חות'י
-
- הצלת תעלת סואץ: עבור מצרים, המצור החות'י הוא איום קיומי על הכלכלה. פגיעה אנושה בהכנסות תעלת סואץ (שצנחו בכ-50% וגרמו להפסדים המוערכים במיליארדי דולרים) מחייבת את מצרים להראות נוכחות אקטיבית כדי להחזיר את אמון חברות הספנות הבינלאומיות.
- התלכדות אינטרסים עם סעודיה: ההסלמה הנוכחית יוצרת ציר הגנתי הדוק בין קהיר לריאד. שתי המדינות רואות בחות'ים שלוחה איראנית שמנסה לשכפל את "מודל השליטה של מצר הורמוז" אל מצר באב אל-מנדב.
- הסטת נתיבי נפט בתוך מצרים: חברות ספנות החלו להסיט מכליות נפט סעודיות מנמלי ים סוף ישירות לנמלים מצרים בים התיכון (כמו סידי קריר) כדי לעקוף את אזור הסכנה, דבר שהופך את מצרים לצינור האנרגיה החלופי של הממלכה.
האם תתכן התנגשות צבאית ישירה בין מצרים לחות'ים?
הסבירות להתנגשות צבאית ישירה ויזומה מצד מצרים נותרה בינונית-נמוכה, אך הסיכון לתקריות הגנתיות או "תאונות מבצעיות" עלה משמעותית:
- למה מצרים תימנע מעימות חזיתי? מצרים נוקטת באסטרטגיה של "ניהול סיכונים". קהיר מעדיפה לפעול מאחורי הקלעים, לקדם דיפלומטיה, ולתמוך בקואליציות הגנתיות מבלי להפוך לצד לוחם ישיר, מחשש שהחות'ים יפנו את האש ישירות נגד נמלים או מתקנים אסטרטגיים בשטח מצרים (בדומה לאיומים שהופנו כלפי סעודיה).
- תרחיש ההתנגשות האפשרי: התנגשות צבאית תתרחש בסבירות גבוהה רק בשני מצבים:
- הגנה עצמית בים: כלי שיט מצריים יאלצו להשתמש באש חיה כדי ליירט טילים או כטב"מים חות'יים שיסכנו אותם באופן ישיר או יאיימו על ספינות סחר תחת ליווי מצרי.
- זליגה לשטח מצרים: אם יתברר באופן חד-משמעי כי מתקפות הכטב"מים בנמלי מצרים (כמו האירוע בדמיאט) בוצעו בהכוונת החות'ים או איראן, הלחץ הציבורי והביטחוני בקהיר עשוי לחייב תגובת תגמול נקודתית. בשלב זה, החות'ים מיהרו להכחיש כל קשר לאירוע בדמיאט כדי למנוע הידרדרות מול צבא מצרים.
