מ"נחילי הרפאים" של רוסיה לאיום האיראני: לאור לקחי המלחמה באוקראינה, מדוע ישראל חייבת "לגייס" את ה-AI להגנה האווירית
שילוב אלגוריתמים של בינה מלאכותית בנחילי כטב"מים רוסיים (מדגמי Geran-2/שאהד) הביא להרוויה ולעומס יתר של 300% עד 400% על מערכות ההגנה האווירית של אוקראינה, זאת באמצעות חלוקת תפקידים אוטונומית ויצירת חתימות מכ"ם מוגדלות המטעות את מערכי הניהול והגילוי.
להלן ניתוח מפורט של האירוע, משמעויותיו המבצעיות והלקחים הקריטיים למזרח התיכון וישראל:
מה היה באירוע?
על פי פרסומים רשמיים של משרד הביטחון הרוסי (ביטאון "המחשבה הצבאית"), במהלך פעילות מבצעית, רוסיה החלה להפעיל נחילים אוטונומיים של כטב"מים (המונים בין 20 ל-30 כלים) המנוהלים על ידי רשת בינה מלאכותית. ה-AI חילק בין הכלים בנחיל תפקידים דינמיים:
-
- כטב"מי הטעיה (Decoys): כלים שנועדו למשוך את אש נ"מ ולדמות מטרות גדולות בהרבה מגודלם האמיתי על מסכי המכ"ם.
- כטב"מי סיור ואיסוף מודיעין: איתור מיקומי סוללות הטילים שנחשפו.
- כטב"מי תקיפה: חדירה והשמדת יעדים לאחר שמערכת ההגנה האוקראינית הוצפה או כילתה את תחמושת המיירטים שלה.
בפועל, הטכנולוגיה הרוסית עברה במהלך 2025–2026 משלב ניסויי לשימוש מבצעי רחב, מה שהעלה את אפקטיביות התקיפות ב-40% עד 60%.
מהי המשמעות המבצעית?
-
- הטעיית מכ"ם מתקדמת (Radar Spoofing): המשמעות היא שהאלגוריתם מצליח לגרום למערכות ההגנה לבזבז מיירטים יקרים ומוגבלים על מטרות דמה, או לחלופין "להחביא" את הכלים התוקפים האמיתיים בתוך מסך העשן האלקטרוני.
- הרוויה מוחלטת (Saturation Attack): מערכות ההגנה המערביות (כמו פטריוט או IRIS-T) מוגבלות במספר המטרות שהן יכולות לעקוב אחריהן ולנעול עליהן בו-זמנית. עומס של 400% פירושו קריסה תפקודית של המערכת, שפשוט אינה מסוגלת לעבד את כמות האיומים.
- מעבר לאוטונומיה מלאה: הנחילים פועלים במינימום מעורבות אנושית (Operator-in-the-loop). פירוש הדבר הוא ששיבוש קשר (לוחמה אלקטרונית מסורתית) הופך לפחות אפקטיבי, מכיוון שהכלים מתקשרים בינם לבין עצמם ומנווטים עצמאית.
לקחים למזרח התיכון וישראל (בצל שיתוף הפעולה הרוסי-איראני)
לאור העובדה שרוסיה ואיראן מקיימות ציר הדוק של העברת טכנולוגיות ולקחים מבצעיים (במיוחד סביב פלטפורמות השאהד/גראן), למערכת הביטחון הישראלית ישנם לקחים מיידיים:
-
- מעבר ממהלכים קינטיים ללוחמה רשתית (Soft Kill): ישראל אינה יכולה להסתמך רק על מיירטים פיזיים (טילים) נגד נחילים, בשל עלותם המופרזת והמלאי המוגבל. יש צורך קריטי במערכות שיבוש, הטעיית לוויינים ולוחמה אלקטרונית מתקדמות (כדוגמת מערכת "היפנוסיס" שחשפה לאחרונה התעשייה האווירית, שנועדה בדיוק להתמודדות עם נחילים מבוססי ניווט לווייני).
- שילוב AI במערכות ההגנה האווירית: כדי להביס אלגוריתם תוקף, יש צורך באלגוריתם מגן. מערכות הגילוי והמכ"ם הישראליות חייבות לשלב בינה מלאכותית שתדע לסנן את הטעיות המכ"ם הרוסיות/איראניות, לזהות אילו מטרות בנחיל הן מטרות דמה ואילו הן הכלים התוקפים האמיתיים, ולתעדף מטרות באופן אוטומטי (כמו רחפני הממסר של הנחיל).
- פיתוח פתרונות יירוט זולים ואוטונומיים: שימוש בלייזר עוצמתי ("מגן אור") או בכטב"מים מיירטים מבוססי AI (בדומה לפיתוחים אוקראיניים ואמריקאיים כגון ה-Jetkiller), שיכולים לרדוף אחרי הנחילים ולנטרל אותם בעלות אפסית לעומת טילי הטילים המיירטים.
- הערכות לתרחיש "הצפת ענק" רב-זירתי: איראן ושלוחותיה (חיזבאללה, החות'ים) כבר מתרגלים תקיפות משולבות. הטמעת היכולת הרוסית בארסנל האיראני פירושה שמתקפה עתידית עלולה לכלול נחילים שידמו "נחילי רפאים" על מסכי המכ"ם של צה"ל, במטרה לעוור את מערכות ההגנה האווירית לפני שיגור טילים מדויקים.
