הסיוט של חמינאי: נשק המיקרוגל המהפכני של לוקהיד מרטין והאגרוף הטכנולוגי של ישראל נותנים סנוקרת לתעשיית הכטב"מים האיראנית

לוקהיד מרטין חשפה את MORFIUS™ X-Rotor, מיירט מיקרוגל בעל הספק גבוה שניתן לשימוש חוזר, שתוכנן להתמודד עם עדרי מזל"טים עצומים ולנטרל 50+ מזל"טים אויביים במשימה אחת.

החידוש המרכזי במערכת ה-MORFIUS™ X-Rotor שנחשפה על ידי לוקהיד מרטין ביולי 2026 הוא היותה מערכת המיקרוגל בעלת ההספק הגבוה (HPM) המוטסת הראשונה המשוגרת מהקרקע וניתנת לשימוש חוזר מלא בשטח. המערכת משנה את חוקי המשחק בכך שהיא מביאה את אנרגיית המיקרוגל ישירות אל לב נחיל הכטב"מים האויב באוויר, במקום להסתמך על משדרים קרקעיים סטטיים. 
תכונות הנשק העיקריות
  • נטרול המוני ("אחד מול רבים"): מסוגל לנטרל מעל ל-50 רחפנים וכטב"מים במשימה אחת באמצעות פעימות מיקרוגל רבות-עוצמה המשבשות ומטגנות את האלקטרוניקה הפנימית ומערכות הניווט שלהם. 
  • שימוש חוזר בשטח: בניגוד לטילי הגנה אווירית יקרים וישירים, ה-X-Rotor משוגר מהקרקע, מנטרל את המטרות, חוזר, נאסף, ומוכן במהירות למשימה נוספת.
  • עלות אפסית לכל יירוט: העלות של "יריית" מיקרוגל היא אפסית. היכולת לעשות שימוש חוזר בכלי עצמו פותרת את בעיית ההתדלדלות של מלאי מיירטים יקרים מול נחילים זולים. 
  • עצמאות ממכ"מי בקרת אש: המערכת פועלת באופן אגנוסטי לחלוטין לחיישנים (Sensor-agnostic). היא מתחברת לכל מערכת שליטה ובקרה קיימת ואינה דורשת מכ"מי הנחיית אש ייעודיים. 
  • מזעור נזק סביבתי: פעימות המיקרוגל ממוקדות למטרות ומנטרלות אותן ללא פיצוצים, רסיסים או נזק היקפי לאזורים מאוכלסים או כוחות ידידותיים.
האם הנשק הינו "שובר שיוויון"?
כן, פוטנציאלית מדובר בשובר שיוויון כלכלי וטקטי.
במלחמות המודרניות (כפי שרואים באוקראינה ובמזרח התיכון), האסטרטגיה של מדינות כמו איראן נשענת על הצפת מערכות ההגנה בנחילי כטב"מים זולים (כמו ה"שהאד") כדי לרוקן את מלאי טילי היירוט היקרים. ה-MORFIUS X-Rotor שובר את המשוואה הזו: הוא מציע פתרון זול משמעותית מהמטרה עצמה, מסוגל להתמודד עם עשרות מטרות במקביל, ומספק מענה לאיום הנחילים שאף טיל מיירט קלאסי לא יכול לו מבחינת כמות ועלות. 
האם יש לאיראן או למדינות העולם תשובה לטכנולוגיה הזאת?
    • לאיראן ושלוחותיה: נכון לעכשיו, אין להן תשובה טכנולוגית ישירה שיכולה להגן על רחפנים וכטב"מים זולים מפני פעימות מיקרוגל בעלות הספק גבוה (HPM). מיגון (הקשחה אלקטרומגנטית) של אלפי כטב"מים מתאבדים מפני קרינת מיקרוגל יהפוך אותם לכבדים ויקרים מאוד, מה שיבטל את היתרון המרכזי שלהם – מחירם הזול וקלות ייצורם.
    • מדינות אחרות בעולם: ארה"ב, סין ורוסיה מפתחות כולן במקביל נשקי אנרגיה מכוונת (לייזרים ומיקרוגל). עם זאת, רוב הפיתוחים בעולם הם מערכות קרקעיות קבועות או ניידות (כמו ה-THOR האמריקאי). פתרון מוטס, עצמאי, זול ורב-פעמי כמו ה-X-Rotor נחשב כרגע לחלוץ וייחודי מסוגו. 

האם הנשק מבצעי?
לא, הנשק עדיין אינו מבצעי בשטח, אך הוא נמצא בשלבי פיתוח מואצים ומתקדמים מאוד.
לוקהיד מרטין מצהירה כי המערכת נשענת על טכנולוגיית MORFIUS קודמת שטסה בניסויים כבר משנת 2017. החברה ביצעה לאחרונה סדרת ניסויי טיסה, יירוט וקטלניות מוצלחים באריזונה, קליפורניה ואוקלהומה. נכון ליולי 2026, החברה מאיצה את ייצור אבות-הטיפוס במטרה להביא את הכלי לפריסה מבצעית אצל כוחות קדמיים בהקדם, כחלק מתוכנית החומש של משרד ההגנה האמריקאי להתמודדות מהירה עם כטב"מים (2025–2028 Counter-UAS Roadmap).
פיתוחים מקבילים הקיימים כיום בתעשיות הביטחוניות בישראל
בתעשיות הביטחוניות בישראל קיימת פעילות ענפה ומתקדמת ביותר להתמודדות עם איומי כטב"מים ונחילים, כאשר הפיתוחים מתחלקים לשלוש קטגוריות מרכזיות: נשקי אנרגיה מכוונת (לייזר), מערכות מיקרוגל והגנה רכה (לוחמה אלקטרומגנטית), ומערכות לוחמת ניווט מתקדמות. 
ישראל נחשבת לחלוצה עולמית בשילוב של מערכות אלו כחלק מתפיסת ההגנה הרב-שכבתית. להלן הפיתוחים המקבילים והבולטים ביותר בישראל: 
1. מערכות מיקרוגל (HPM) ולוחמה אלקטרומגנטית
התעשיות בישראל מפתחות רכיבי מיקרוגל והספק גבוה (High Power Microwave) המשולבים לרוב בתוך מערכות הלוחמה האלקטרונית (ל"א) שלהן, במטרה לשרוף או לשבש אלקטרוניקה של נחילים: 
    • רפאל – משפחת DRONE DOME (דרון דום): מערכת הגנה אוניברסלית נגד רחפנים. הגרסאות המתקדמות שלה משלבות חיישנים אגנוסטיים, חוסמים אלקטרומגנטיים רבי-עוצמה (המזכירים את פועלם של משדרי מיקרוגל) ויכולת שילוב של לייזר. המערכת מוכחת מבצעית ומסוגלת לשתק מספר רב של מטרות במקביל. 
    • אלביט מערכות – מערכת ReDrone ופתרונות HPM: אלביט מפתחת מערכות לוחמה אלקטרונית והגנה מפני כטב"מים המבוססות על יצירת "מחסומי אנרגיה וירטואליים". המערכות שלה יודעות לזהות, לשבש ולנטרל נחילי רחפנים בטווחים ארוכים על ידי שידור גלי רדיו ומיקרוגל ממוקדים המשביתים את יכולת הטיסה שלהם. 

2. הדור הבא: לוחמת ניווט (NAVWAR) נגד נחילים
הפיתוח החם והעדכני ביותר בישראל נחשף על ידי התעשייה האווירית (תע"א), ומציג פתרון מתוחכם לבעיית הנחילים:
    • מערכת HYPNOSIS (היפנוסיס): מערכת הגנה רכה אוטונומית לחלוטין, שנועדה "לעוור" ולנטרל נחילי כטב"מים מסיביים. במקום לשרוף את הרכיבים, המערכת משבשת ומטעה באופן אגרסיבי את מערכות הניווט הלווייני (GNSS) של הכטב"מים. היא פועלת במהירות מכונה, ללא צורך במפעיל אנושי, ומספקת הגנה היקפית על אתרים אסטרטגיים מפני עשרות איומים המגיעים מכיוונים שונים בו-זמנית. 

3. נשקי לייזר (Directed Energy – HEL)
בעוד ה-MORFIUS האמריקאי מתמקד במיקרוגל, ישראל מובילה את העולם בפיתוח המקביל של נשק אנרגיה מכוונת מבוסס לייזר, המשלים את אותה המטרה (עלות אפסית לכל יירוט): 
    • רפאל ואלביט – "מגן אור" (Iron Beam): מערכת לייזר עוצמתית בהספק של 100 קילו-ואט. המערכת מיועדת ליירט כטב"מים, רקטות ופצמ"רים באמצעות נעילה מדויקת ושריפת המטרה בשבריר שנייה. היתרון שלה הוא דיוק כירורגי, והיא פועלת בשילוב עם מערכות ההגנה הקינטיות (כמו כיפת ברזל). 

השוואה טקטית: ישראל מול ה-MORFIUS האמריקאי

מאפיין MORFIUS X-Rotor (לוקהיד מרטין) הפתרונות הישראליים (רפאל / תע"א / אלביט)
פלטפורמה מוטסת (כלי טיס רב-פעמי משוגר מהקרקע). בעיקר קרקעיות (ניידות או נייחות) או משולבות על גבי רכבים/ספינות.
טכנולוגיית ליבה מיקרוגל בעל הספק גבוה (HPM) לטווח קצר בתוך הנחיל. שילוב של לייזר עוצמתי (יירוט מדויק), לוחמה אלקטרונית והטעיית ניווט (היפנוסיס).
צורת נטרול טיגון פיזי של הרכיבים האלקטרוניים של הכלי באוויר. שריפת הכלי (לייזר) או הטעייתו וגרימה להתרסקותו/סטייתו מהמסלול (ל"א וניווט).

התעשיות בישראל מתמקדמות כיום ביצירת ארכיטקטורה פתוחה – שילוב של מערכות הטעיית ניווט (כמו היפנוסיס) כדי לפרק את לכידות הנחיל מרחוק, יחד עם מערכות לייזר (מגן אור) ולוחמה אלקטרונית כדי להשמיד את הכלים ששרדו בטווח הקרוב.