מוות ל"מוות לאמריקה": הצצה לסקר החשאי שמוכיח כי העם האיראני כבר בחר בדמוקרטיה ושלום עם המערב

דיווח: 58% מהציבור האיראני מתנגד למלחמה נגד ארה"ב וגם מתנגד לכל סיוע לחיזבאללה.

• • התנגדות למימון פרוקסי (חזבאללה והחמאס): 58% מהאיראנים הצהירו כי הם מתנגדים להמשך התמיכה הכלכלית והצבאית של המשטר בארגוני הפרוקסי ("ההתנגדות האסלאמית") באזור. 
  • האשמה בפרוץ המלחמה: כ-44% מהנשאלים הטילו את האחריות לפרוץ העימות על המשטר האיראני, 33% האשימו את ישראל, ו-16% טענו כי שני הצדדים אשמים במידה שווה. 
  • הגדרת המלחמה: רוב מכריע של 63% מהמשיבים הדגישו כי העימות הצבאי הוא "מלחמה של המשטר ברפובליקה האסלאמית, ולא של העם האיראני". 
  • ביקורת על תפקוד המשטר: 58% מהנשאלים קבעו כי המשטר נכשל בהגנה על האוכלוסייה האזרחית מפני תקיפות, ושיעור דומה (58%) העניק ציון שלילי לתפקודו של המנהיג העליון עלי ח'אמנאי. 
  • הרגש המוביל בציבור: הרגש השכיח ביותר שדיווחו עליו המשיבים בזמן הלחימה היה "כעס כלפי הרפובליקה האסלאמית" (42%). 

• שיטת המחקר (עקיפת הצנזורה): מאחר שבאיראן אין אפשרות לערוך סקרי טלפון או שטח חופשיים (בשל פחד האזרחים מהמשטר ומחזבאללה), המכון משתמש בפלטפורמות דיגיטליות מוצפנות ובשיתוף פעולה עם רשתות ה-VPN הפופולריות במדינה (כמו Psiphon). שיטה זו מאפשרת אנונימיות מוחלטת ומעודדת תשובות כנות. 
• גודל המדגם: הסקר התבסס על מדגם רחב מאוד של למעלה מ-30,000 משיבים מתוך איראן. הנתונים עברו שקלול סטטיסטי (Weighting) לפי מגדר, גיל, אזור מגורים והשכלה כדי לייצג במדויק את האוכלוסייה הבוגרת. 
• סייגים לאמינות: מבקרים מציינים כי מכיוון שהסקר מבוצע באינטרנט, הוא נוטה לעיתים לייצוג יתר קל של אוכלוסייה צעירה, משכילה ועירונית יותר, המחזיקה בגישות ביקורתיות יותר כלפי השלטון, בהשוואה לאוכלוסייה הכפרית השמרנית. עם זאת, המכון משקלל נתונים אלו, ותוצאותיו תואמות באופן עקבי דוחות פנימיים חסויים של המשטר האיראני שדלפו לתקשורת, המצביעים גם הם על זעם ציבורי חסר תקדים ודרישה של כ-90% מהאזרחים לשינוי מבני.

• • דרישה להפלת המשטר: בעקבות העימותים הצבאיים, שיעור האיראנים התומכים בהפלה מוחלטת של הרפובליקה האסלאמית זינק ב-6% נוספים לעומת השנה הקודמת, בעוד האשליה לגבי "רפורמה מבנית" מתוך המערכת דעכה. באופן כללי, בין 60% ל-80% מהאזרחים (תלוי בסקר) תומכים במעבר משטרי מלא. 
  • תמיכה בדמוקרטיה: רוב מוחלט של 89% מהמשיבים מצהירים כי הם תומכים בכינון מערכת פוליטית דמוקרטית באיראן. 
  • סוג המשטר המועדף: הציבור חלוק לגבי המבנה העתידי:
    • • רפובליקה חילונית: כ-26% מעדיפים משטר רפובליקני מנותק מהדת.
      • מונרכיה (מלוכה): נתוני המכון מצביעים על עליה משמעותית ותקדימית בתמיכה בחזרת המלוכה (סביב דמותו של רזא פהלווי, בנו של השאה המודח), כאלטרנטיבה יציבה למשטר האייתוללות.
      • שלטון סמכותני: כ-43% הביעו פתיחות מסוימת לשלטון זמני של "מנהיג חזק ויחיד" שיוביל את תקופת המעבר שלאחר נפילת המשטר. 

• • אהדה לארצות הברית: מבין כלל המדינות שנבחנו, ארצות הברית קיבלה את אחוז האהדה הגבוה ביותר (53% אהדה חיובית) לעומת 37% בלבד שהביעו כלפיה יחס שלילי. זוהי סתירה מוחלטת לסיסמאות "מוות לאמריקה" של השלטון. 
  • שיחות ישירות עם וושינגטון: רוב מוצק של 62% מהאיראנים תומכים בקיום מגעים דיפלומטיים ישירים בין איראן לארצות הברית לפתרון המשברים. 
  • התנערות מהשמדת ישראל: ממצא דרמטי נוסף מראה כי 69% מהאיראנים סבורים שאיראן חייבת להפסיק את הקריאות הרשמיות להשמדת מדינת ישראל ולחדול מהרטוריקה הזו. 
  • היחס לישראל: למרות עשורים של שטיפת מוח, 39% מהמשיבים בתוך איראן הביעו דעה חיובית כלפי ישראל (לעומת 48% שהביעו דעה שלילית) – נתון חריג וגבוה מאוד עבור מדינת אויב מוצהרת.