בסיוע סייבר כחול-לבן: כך ניצלה מרוקו את הרוגלה הישראלית לריגול אחרי מנהיגי אירופה
פרשת הריגול של מרוקו באמצעות רוגלת "פגסוס" (Pegasus) של חברת NSO הישראלית היא אחת מפרשות סייבר-התקפי והדיפלומטיה המסעירות ביותר בשנים האחרונות. ביולי 2026 התפרסמו גילויים חדשים ודרמטיים המבססים לראשונה עדות פנימית על היקף הריגול.
פרטי הסיפור, אופן החשיפה והמשמעויות הדיפלומטיות:
הסיפור מאחורי הריגול
מרוקו הפכה את רוגלת "פגסוס" לכלי נשק מרכזי של השלטון (בראשות המלך מוחמד השישי ומנגנוני המודיעין שלו). מטרת הריגול הייתה כפולה: דיכוי פנימי של מתנגדי משטר, ואיסוף מודיעין פוליטי אסטרטגי מחוץ למדינה.
-
- בתוך מרוקו: המשטר עקב באופן שיטתי אחר עיתונאים עצמאיים (כמו עומר ראדי), פעילי זכויות אדם, ואנשי אופוזיציה. הרוגלה אפשרה להם גישה מלאה להודעות, קבצים, והפעלת המצלמה והמיקרופון מרחוק.
- באירופה: מרוקו ריגלה אחר מנהיגים ופוליטיקאים בכירים ביותר. היעדים המרכזיים היו בספרד (שם נפרצו מכשיריהם של ראש הממשלה פדרו סנצ'ס, שרת ההגנה ושר הפנים) ובצרפת (שם סומנו עשרות פוליטיקאים, כולל הנשיא עמנואל מקרון).
- הסיוע בעסקאות: התחקיר האחרון חשף כי את הרוגלה רכשה במקור איחוד האמירויות, והיא זו שהעבירה את הגישה והרישיונות לידי מרוקו.
החשיפה
הפרשה נחשפה בשני גלים מרכזיים של תחקירים בינלאומיים:
-
- הגל הראשון (2021): קונסורציום עיתונאים בינלאומי בשם Forbidden Stories וארגון אמנסטי השיגו רשימה של 50,000 מספרי טלפון שסומנו כיעדים על ידי לקוחות NSO. בדיקות מעבדה פורנזיות בטלפונים של פוליטיקאים ועיתונאים אירופיים אישרו את דבר ההידבקות, והצביעו על מרוקו כמפעילה. מרוקו הכחישה זאת נמרצות.
- החשיפה הדרמטית (יולי 2026): עיתון ה"גארדיאן", "לה מונד" וכלי תקשורת נוספים פרסמו עדות בלעדית של מדליף וחושף שחיתויות מתוך המודיעין המרוקני (DGST) המכונה "ספיר" (Safir). "ספיר", ששירת בארגון כעשור ונחשף למערכות, סיפק מסמכים והוכחות פנימיות חותכות לכך שמרוקו אכן ניהלה את מבצעי הריגול הללו באמצעות "פגסוס", ובכך ניפץ את הכחשות המשטר.
המשמעות לגבי היחסים בין המדינות
הפרשה יצרה טלטלה דיפלומטית חריפה במספר חזיתות:
| המדינה / הגוף | מהות המשבר וההשפעה |
|---|---|
| מרוקו – ספרד | הריגול בוצע בעיצומו של משבר דיפלומטי חריף ב-2021 סביב סוגיית סהרה המערבית. החשיפה העמיקה את החשדנות בספרד והביאה ללחץ פוליטי פנימי עצום על ראש הממשלה סנצ'ס. |
| מרוקו – צרפת | היחסים בין פריז לרבאט נכנסו להקפאה עמוקה בעקבות גילוי הריגול אחר מקרון ושריו. מרוקו אף ניסתה לתבוע דיבה את כלי התקשורת בצרפת אך תביעותיה נדחו. |
| מרוקו – האיחוד האירופי | הפרלמנט האירופי הקים ועדה מיוחדת לחקירת השימוש ברוגלות (PEGA) וגינה את מרוקו. בתגובה, מרוקו האשימה את האיחוד ב"התערבות בענייניה" והודיעה על בחינה מחדש של יחסיה עם האיחוד האירופי. |
| ישראל – מרוקו / אירופה | עבור ישראל, השימוש של מרוקו ברוגלה שנים לפני חתימת הסכמי אברהם הרשמיים יצר מבוכה בינלאומית גדולה. הוא הגביר את הלחץ המערבי על ישראל להדק את הפיקוח על יצוא ביטחוני וסייע להכנסת חברת NSO לרשימות סנקציות בינלאומיות. |
