עב"מים מתחת למים: התופעה הימית שמטרידה בכירים לשעבר בפנטגון

התופעה של USO (עצמים תת-ימיים בלתי מזוהים) מייצגת דיווחים על כלי שיט או עצמים טכנולוגיים המפגינים מהירויות חריגות מתחת למים ויכולת מעבר חלקה בין האטמוספירה לאוקיינוס (יכולת "טרנס-מדיום"). אדמירל משנה בדימוס טימותי גאלודט (Timothy Gallaudet), יחד עם בכירים לשעבר במערכת הביטחון האמריקנית, מוביל בשנים האחרונות דרישה לחקור את האוקיינוסים כחלק בלתי נפרד מחקר ה-UAP (עב"מים), מתוך הבנה שהקשר הימי של התופעה הוזנח.

מהות התופעה, היקפה וכיצד מתמודדים איתה כיום:
מהי תופעת ה-USO?
המונח USO (Unidentified Submerged/Submersible Objects) מתייחס לעצמים דינמיים המזוהים בעין או באמצעות חיישנים (כמו סונאר ומצלמות תרמיות) מתחת לפני המים, או בכניסה ויציאה מהם. המאפיינים העיקריים של התופעה לפי עדויות צבאיות כוללים:
יכולת טרנס-מדיום (Transmedium Capability): היכולת לעבור בין אוויר למים במהירות גבוהה מבלי להתרסק, ללא פגיעה במבנה העצם, ומבלי לייצר הדף מים משמעותי ("שפריץ") או שברי התרסקות.
מהירויות קיצוניות מתחת למים: אנשי צוות בצוללות (סונאריסטים) מכנים לעיתים עצמים אלו בשם "Fast Movers" בשל מהירות תנועה תת-ימית העולה בהרבה על היכולות הטכנולוגיות האנושיות המוכרות.
תיעודים מפורסמים: אחד התיעודים המרכזיים שגאלודט מתבסס עליהם הוא סרטון משנת 2019 של ספינת המלחמה USS Omaha, שבו נראה עצם מעופף בצורת כדור נע לצד הספינה ואז "צולל" ונעלם לתוך מי האוקיינוס ליד סן דייגו.

כמה היא נפוצה?
בעוד שהציבור ממוקד בשמיים, מאגרי המידע מראים כי התופעה באוקיינוסים נפוצה ומדווחת באופן עקבי:
אלפי דיווחים קהילתיים וצבאיים: פלטפורמות מחקר אזרחיות כמו Enigma Labs (מאגר המידע הגדול ביותר לדיווחים אלו) תיעדו אלפי דיווחים של אזרחים, ימאים מסחריים ואנשי משמר החופים, כולל מקרים של עצמים זוהרים העולים מהמעמקים או צוללים אליהם.
פריסה גלובלית: גאלודט ציין כי ראיין עשרות אנשי צבא, קצינים וסונאריסטים שנתקלו בתופעות אלו באזורים נרחבים: מהאוקיינוס השקט והאטלנטי, דרך מפרץ מקסיקו והים התיכון ועד לאוקיינוס ההודי.
הסוואה אולטימטיבית: גאלודט מדגיש כי האנושות מיפתה רק כ-25% מקרקעית האוקיינוסים וחקרה פחות מ-10% מנפחם. לכן, האוקיינוס מהווה את מקום המסתור המושלם עבור כל טכנולוגיה מתקדמת (בין אם של מדינות יריבות ובין אם ממקור לא ידוע אחר).

איך מתמודדים איתה היום?
ההתמודדות הרשמית נמצאת בשלבי מעבר מ"התעלמות והשתקה" לניסיונות ראשוניים של מיסוד וחקירה:
הרחבת סמכויות ה-AARO בפנטגון: משרד חקירת האנומליות של הפנטגון (AARO – All-domain Anomaly Resolution Office) הוקם במקור עם דגש על השמיים, אך שמו שונה במכוון ל-"All-domain" (כלל-זירתי) כדי לכלול באופן רשמי גם עצמים תת-ימיים וטרנס-מדיום.
לחץ פוליטי לשקיפות והקצאת תקציבים: גאלודט ובכירים נוספים מעידים בפני הקונגרס האמריקני ומפרסמים ניירות עמדה (למשל דרך מכון המחקר The Sol Foundation). הם דורשים להפוך את חקר ה-USO לעדיפות לאומית של מחקר האוקיינוסים בארה"ב, מתוך חשש לביטחון לאומי (למשל, הגנה על רשת כבלי התקשורת התת-ימיים העולמית).
הפרדה בין ביולוגיה לטכנולוגיה: מבחינה רשמית, הצי האמריקני מסווג את מרבית ה"עצמים הבלתי מזוהים" בסונאר כבעלי חיים ימיים גדולים (לווייתנים, כרישים או להקות דגים). ההתמודדות המבצעית היום-יומית מתמקדת בניקוי "רעשים" אלו כדי לאתר צוללות אויב, אך גאלודט טוען כי המערכת נוטה לסנן ולמחוק דיווחים חריגים באמת שאינם מתאימים לשום דפוס מוכר, דבר שמונע מחקר מדעי אמיתי של התופעה.