המערב מאחד כוחות ומבריח את מפעל השבבים הגדול בעולם אל מחוץ לטווח ציפורני הדרקון הסיני

הדבר שיפן איבדה לפני 40 שנה, כל העולם מנסה עכשיו להחזיר לה.

ארבעים שנה איש לא התייחס ליפן ברצינות בעולם השבבים. בשבוע שעבר זה השתנה בן רגע. יפן הכריזה על תוכנית שבבים בשווי 2.3 טריליון דולר במכה אחת.

באותם ימים, יצרנית השבבים הגדולה בעולם TSMC החלה לבנות את המפעל המתקדם ביותר שלה ביפן.

אז למה? למה כולם רצו פתאום ליפן? התשובה לא ביפן. באי קטן ממש מול סין. כמעט 90 אחוז מהשבבים המתקדמים ביותר בעולם מיוצרים בטייוואן. בשבבים המתקדמים ביותר שמאמנים בינה מלאכותית, השיעור הזה הוא 99 אחוז.

המוח של כל העולם יוצא מאותו אי. אז למה האי הזה כל כך חשוב? כי כל תקופה שלמה קשורה אליו.

היום הדבר היחיד שמחזיק את אמריקה על הרגליים הוא בינה מלאכותית. מספר אחד מספר את זה מספיק טוב. 92 אחוז מצמיחת הכלכלה האמריקאית בתקופה האחרונה הגיעו מבינה מלאכותית לבדה. אם תוציאו את הבינה המלאכותית, הצמיחה כמעט אפס.

גם הבורסה כך. שבע חברות נושאות את כל הבורסה האמריקאית, שליש מהשוק בידיים שלהן. אמריקה קשרה גם את העתיד שלה לאותו מקום. כדי לנצח את הפועלים הזולים של סין, היא תמלא את המפעלים שלה ברובוטים, וכל הרובוטים האלה יעבדו על בינה מלאכותית. כלומר, הצמיחה של אמריקה, הבורסה שלה והעתיד שלה – כולם תלויים בבינה מלאכותית. הבינה המלאכותית תלויה בשבבים, והשבבים תלויים בטייוואן. במשפט אחד: כל העתיד של אמריקה עומד על האי הזה ממש מתחת לאף של סין.

כאן סין נכנסת לתמונה. האי הזה ממש מול החוף שלה, וסין אומרת את אותו דבר כבר שנים: "טייוואן שלנו, ואם צריך – ניקח בכוח." הפעם זה רציני.

על פי המודיעין האמריקאי, שי נתן לצבא שלו פקודה מפורשת: "הגיעו לכוח שיאפשר לכבוש את טייוואן עד 2027."

שימו לב, הוא לא אמר "כבשו", הוא אמר "היו מוכנים". אבל עצם הנעילה של צבא על תאריך סופי כזה משנה הכול. עכשיו תחשבו על היום הזה. סין לוקחת את טייוואן יום אחד. ביום הזה סין לא רק זוכה באי. 90 אחוז ממוח השבבים של העולם עוברים לידיים שלה בבת אחת. השבבים נעצרים, הבינה המלאכותית נעצרת, הצמיחה של אמריקה נעצרת, והבורסה שלה קורסת. יש כאלה שחישבו את זה.

העלות של משבר כזה לשנה אחת לעולם היא כ-10 טריליון דולר, כמעט עשירית מהכלכלה הגלובלית. כלומר, אם סין תיקח את טייוואן, היא לא תיקח רק את טייוואן. היא תיקח גם את אמריקה.

ראינו כמה זה שביר לפני יומיים. אפל העלתה מחירים ב-300 דולר בחלק מהדגמים. הסיבה לא הייתה אינפלציה. הבינה המלאכותית בולעת כל כך הרבה שבבים, שאפילו אפל מוצאת אותם יקרים מדי. הבוס של אפל כינה את זה "שיטפון שרואים פעם במאה שנים".

ועדיין אין מלחמה באמצע, רק הביקוש עשה את זה. עכשיו תחשבו אם כל האי הזה ייסגר יום אחד.

לכן אמריקה לא יכולה לחכות. היא מוציאה בשקט את המוח הזה מטייוואן ומעבירה אותו למקום בטוח יותר.

אז למה דווקא יפן? כי יפן כבר עשתה את זה לפני 40 שנה. בשנות השמונים יפן גדלה מהר מאוד. באוטומובילים, באלקטרוניקה, בשבבים – אמריקה לא יכלה להתחרות בה בשום תחום. אחר כך אמריקה עשתה הסכם שהפך את המטבע של יפן ליקר. כשהין התייקר, גם הסחורות היפניות התייקרו, היצוא קרס. הייצור ביפן הפך ליקר, והמפעלים התחילו לעבור לחו"ל. גם מפעלי השבבים הלכו איתם. ככה הכתר של השבבים עבר מיפן קודם לדרום קוריאה, ואחר כך לטייוואן. בתחילה שאלנו למה הכסף הזה זורם ליפן. התשובה היא זו. ה-2.3 טריליון של יפן, וההעברה של TSMC לשם – הכול בשביל דבר אחד. להקים מחדש את מוח העולם ביפן לפני שסין תגיע לטייוואן. המשקיע הגדול בעולם ריי דליו אמר את זה ככה: "בינה מלאכותית היא הכול. בינה מלאכותית בלי טייוואן היא כלום." החלק המפחיד באמת בדברי דליו הוא בזה. אפילו אין צורך בסין שתפלוש לטייוואן. רק איום של מצור, רק האפשרות לחתוך את השבבים – וזה כבר יקריס את הבורסות. אפשר לנצח במלחמה הזאת בלי לירות אפילו כדור אחד.

לפני 40 שנה אמריקה לקחה את הכתר הזה מיפן. כדי לעצור אויב אחד. היום היא מחזירה את אותו כתר ליפן. כדי לעצור אויב אחר. הדבר היחיד שמשתנה הוא שם האויב. אתמול יפן. היום סין.