תחקיר: קציני משמרות המהפכה האיראנים עם דרכונים לבנוניים – או – כיצד זוייפו אלפי דרכונים לטובת פעילות חיזבאללה. חלק א'

הסיפור מתחיל בקומה הרביעית של מלון רמדה פלאזה ברובע ראוש בביירות. תקיפה מדויקת ב-4 במרץ, שבוצעה על ידי ישראל, כוונה נגד חמישה קצינים איראנים השייכים למשמרות המהפכה האיראניים; ארבעה נהרגו, חמישי נפצע, ותשעה אזרחים לבנונים נפצעו גם הם.

הסיפור לא נגמר בפיצוץ.

על פי מקורות משפטיים שבחנו את המקרה וחשפו את פרטיו לרשת "אל-חורה", לאחר שהגיעו כוחות הביטחון למקום המיועד, התגלה כי הקצינים האיראנים נכנסו למלון באמצעות דרכונים לבנוניים מקוריים שהונפקו תחת שמות בדויים. אותו מידע שקיבלנו מצביע על כך שבתוך החדר נמצאו דרכונים והזמנות נוספים במלון מובנפיק השייכים לקבוצה אחרת של משמרות המהפכה.

חקירות מאוחרות יותר גילו כי המבצע לא היה רק ​​מטרה ביטחונית, אלא הצצה לרשת זיופים מורכבת הפועלת בתוך מוסדות רשמיים. כיצד נכנסו איראנים ללבנון באמצעות דרכונים לבנוניים? זו השאלה שהנחתה את החוקרים.

מקורות ביטחוניים מאשרים כי חברה בשם "פאוור" טיפלה בהזמנת מקומות הלינה עבור אנשים אלה.

עפ"י נתוני הרישומים המסחריים, התברר כי "פאוור" היא שותפות מוגבלת, סוג שכבר אינו בשימוש בלבנון, דבר שעשוי לעורר חשדות, במיוחד מאחר שתאריך הקמתה של החברה הוא בשנת 2012, ופעילותה המוצהרת היא סחר ברכב, אך המידע שקיבלנו מראה כי היא אינה מבצעת פעילות בפועל, המטה שלה נמצא בזחלה, מזרח לבנון, והיא מורכבת משותף אחד בשם "ב. ש".

סתירה זו בין אופי החברה לתפקידה בהזמנת מקומות מגורים עבור אנשים עם זהויות מזויפות הובילה אותנו לשער שהיא שימשה ככיסוי לעקיפת מנגנוני בדיקה ביטחוניים.

 

על פי התיעוד, מלונות בלבנון משתמשים במערכת אלקטרונית המקושרת למינהל הביטחון הכללי של לבנון. נתוני האורחים נשלחים דרך מערכת זו מיד עם ההרשמה, והמינהל מטפל בבדיקות ביטחוניות. נתונים אלה נשלחים גם כעת למינהל המודיעין הצבאי של צבא לבנון, במיוחד לאור המלחמה האחרונה.

באותו הקשר, חברת הפרלמנט גאדה איוב הגישה דו"ח למשרד התביעה הציבורית, ובידינו עותק ממנו, ובו דיווחה על "הנפקת דרכונים לבנוניים תחת שמות בדויים או תוך הפרת הנהלים התקינים".

בראיון שלה אישרה איוב כי יש לה "ראיות והוכחות" לשימוש בדרכונים אלה על ידי חברי משמרות המהפכה ובכירי חיזבאללה כדי להקל על תנועתם, וציינה כי סיפקה לרשות השופטת את כל הדוחות שהצליחה לאסוף, וכי היא עוקבת אחר המקרה "כדי למנוע נזק למוניטין של לבנון ולעצור את מה שתיארה כרשתות הדיפ סטייט".

 

נושא זיוף הדרכונים בלבנון אינו חדש; הוא חלק מסדרה של מקרים שנחשפו בשנים האחרונות בעקבות פירוקן של מספר רשתות המעורבות בפעילות מסוג זה בתוך המינהל הכללי לביטחון כללי בלבנון. המקרה האחרון התרחש באוקטובר האחרון, כאשר נחשף מבצע זיוף שכלל כעשרה דרכונים לבנוניים – ישנים וביומטריים כאחד. מבצע זה יוחס לרשת שכללה אנשי הביטחון הכללי, והדרכונים הונפקו לאנשים המבוקשים על ידי הרשויות, לכאורה מהמרכז האזורי בבעלבק.

מקור רשמי ממנהלת הביטחון הכללי, שדיבר בעילום שם, אישר כי פעולות זיוף הדרכונים בהן היו מעורבים איראנים התרחשו במהלך משבר הדרכונים בין השנים 2022 ו-2023. על פי המקורות, המניפולציה לא התמקדה בדרכונים עצמם, אלא במסמכי היסוד של התהליך, דהיינו תעודות זהות, מסמכים רשמיים ותעודות רישום, בנוסף לבקשות שהונפקו באמצעות מוכתרים מקומיים (ראשי כפרים). מסמכים אלה שימשו כשער שדרכו נכנסו הבקשות למערכת המנהלית הרשמית של מנהלת הביטחון הכללי.

מידע שהתקבל ממקורות ביטחון אחרים מגלה כי הדרכונים שנתפסו נושאים מספרים סידוריים, כלומר הם הונפקו מאותו מרכז ובאותו זמן. לדברי מקור בביטחון הכללי, זה "מזהה במדויק את שם העובד ואת המרכז האחראי".

המקורות מוסיפים כי דפוס זיוף זה ככל הנראה בוצע באחד המרכזים האזוריים, מה שאפשר לו לעבור למרכז ביירות הראשי דרך המסלול השגרתי, ומונע את גילויו בשלבי הביקורת הראשוניים.

כאן, אותו מקור מעלה שאלה דחופה יותר: כיצד יכלו אנשים שאינם דוברי ערבית ואין להם תווי פנים לבנוניים ברורים לעבור מול ראש המרכז מבלי לעורר חשד, למרות שתפקידו העיקרי הוא לאמת את זהותו ונתוניו של המבקש באמצעות סדרה של שאלות מפורטות הקשורות למקום מגוריו, סיבת בקשת הדרכון ויעד נסיעתו? אותו מקור תוהה גם מדוע ראש המרכז לא זומן או נחקר עד כה על ידי התביעה הציבורית, למרות שתפקידו מרכזי בתהליך אימות תוקפן של הבקשות.

 

על פי מקורות יודעי דבר, הנתונים חושפים רשת חשאית הפועלת באמצעות תפקידים חופפים בין גופים רשמיים לבין אנשים החשודים בקשר לחיזבאללה. רשת זו פועלת בתוך מוסדות הקשורים למנהיגים מקומיים (מוח'תארים) ולמרכזים אזוריים המסונפים למינהל הביטחון הכללי במספר אזורים הנמצאים תחת שליטתו המלאה של חיזבאללה. מקור במינהל הביטחון הכללי מאשר כי לראשי המרכזים הללו יש ידע אישי נרחב על תושבי אזוריהם, בדומה למוח'תארים. עובדה זו מחזקת את החשדות לתיאום לא מוצהר בין גורמים אלה, המנוצל כדי להקל על פעולות זיוף בתוך רשת אחת מגובשת.

מקור ביטחוני נוסף אישר כי שיטת זיוף זו החלה לאחר המלחמה בסוריה, עם הקושי הגובר של איראנים לנסוע ללבנון דרך מעברים יבשתיים. לדברי המקור, זהותם של אנשי חיזבאללה שמותם לא פורסם רשמית, ובמיוחד אלה שנהרגו בסוריה, שימשה להנפקת דרכונים חדשים. מכיוון שחלקם מעולם לא קיבלו דרכונים קודם לכן, הזיוף היה קל יותר.

המקור מוסיף כי נוכחותם של גורמים המזוהים עם חיזבאללה בתוך כמה מרכזי ביטחון ציבורי אזוריים, במקומות רגישים, תרמה להצלחת המבצעים הללו, משום שהנפקת דרכון ביומטרי מחייבת את נוכחותו של האדם ולקיחת טביעות אצבעותיו.

 

ניתוח נתונים, יחד עם מידע מגורם לשעבר בביטחון הכללי, מגלה כי המשבר בין 2022 ל-2024 יצר קרקע פורייה לפרקטיקות אלו. במהלך תקופה זו, כ-300,000 דרכונים ישנים (שהונפקו בשנת 2003) נותרו מאוחסנים בבנק המרכזי של לבנון, למרות שנדרשו להשמידם מאז 2016. דרכונים לא ביומטריים אלה, אשר ניתנים לזיוף בקלות על פי מקורות, היו בשימוש בפועל בשנת 2023, בעקבות משבר הנפקת הדרכונים, והתקבלו לנסיעות בינלאומיות, ללא כל הסבר מדוע נשמרו במקום להשמידם.

מצד שני, מקורות במינהל הכללי לביטחון פנים בלבנון הכחישו את ההשערה של גניבת דרכונים ביומטריים מהמלאי וזיופם, והדגישו כי תהליך הייצור, ההובלה והאחסון של דרכונים כפוף לסדרה של נהלים מדויקים שהופכים כל הפרה מסוג זה לכמעט בלתי אפשרית.

על פי מקורות אלה, תהליך העברת הדרכונים מתחיל בחברת Encrypt, החברה האחראית על ייצור דרכונים ביומטריים בלבנון. שם, הדרכונים מודפסים ומוכנים על פי תקני אבטחה גבוהים לפני שהם נשלחים לבנק המרכזי של לבנון. לאחר מכן הדרכונים מאוחסנים במחסנים ייעודיים בקירור עד לבקשתם הרשמית על ידי מינהל הביטחון הכללי.

בעת הצורך, דרכונים מועברים מהבנק המרכזי במחוז חמרה למטה הביטחון הכללי במחוז המוזיאונים, בקופסאות אטומות ותחת ליווי ביטחוני כבד. מקורות מצביעים על כך שתהליך המסירה מתבצע רק בתוך המנהלה, שם הקופסאות נפתחות בנוכחות כארבעים עובדים מרמות ניהול שונות. לאחר מכן הדרכונים נספרים ומתועדים רשמית ברשומות פנימיות, ויוצרים מערכת בקרה רב-שכבתית המונעת שיבוש או אובדן.

במסגרת זו, מקורות בביטחון הציבור מוסיפים כי לא ניתן להנפיק או לשנות דרכון מחוץ לערוצים הרשמיים מבלי להשאיר עקבות ברורים ברשומות. לדברי מקורות אלה, הדבר מוביל אותם למסקנה שהבעיה טמונה בשלב הזנת הנתונים והמסמכים, ולא בשלב ייצור או אחסון הדרכון.

 

מקורות אלה אישרו גם כי דרכונים מודפסים בחתימה דיגיטלית חתומה מראש של המנהל הכללי לביטחון פנים, ולא בחתימה בכתב יד כפי שהופצו בשמועות.

גורם מנהלי במינהל הכללי לביטחון פנים, שהעדיף לא לחשוף את זהותו, הצהיר כי מה שמופץ "מוגזם". הוא הודה כי התרחשו מקרים של זיוף דרכונים, דבר המצביע על מעורבותם של מספר מוכתרים שקיבלו סכומי כסף בתמורה לסיוע בפעולות אלה. עם זאת, הוא הדגיש כי המינהל עוקב אחר הנושא ברצינות.

המקור אישר את הקושי בחדירה למערכת שאומצה בתוך המנהלה, וציין כי כמויות הדרכונים שהודפסו בשנת 2003 אזלו, וחשף כי מתבצעות עבודות לנקיטת צעדים חדשים, כולל החלפת הדרכונים הביומטריים הנוכחיים בדרכונים מודרניים יותר המבוססים על חומר פוליקרבונט, במטרה לשפר את תקני האבטחה ולהפחית פעולות זיוף.

בארגון עם מאות עובדים, מקורות יודעי דבר סבורים כי קביעת האחריות אינה בלתי אפשרית, אלא אפשרית מבחינה טכנית באמצעות מעקב אחר שרשראות חתימות ומספרי הנפקה. עם זאת, הדבר נותר מותנה בהחלטה ברורה ומפורשת למצוא את האחראים. מקורות אלה מציינים כי פעולות זיוף הדרכונים לא הוגבלו להנפקת דרכונים לאיראנים, אלא התרחבו, על פי נתוני ביטחון, גם לדמויות בכירות במשטר הסורי לשעבר. נאמר כי דמויות אלה השיגו דרכונים לבנוניים באמצעות אותו מנגנון לאחר נפילת משטרו של בשאר אל-אסד, כדי להקל על יציאתם דרך שטח לבנון.

לאור עובדות אלה, השאלה אינה מוגבלת עוד לאופן שבו התרחש הזיוף, אלא עולה שאלה אחרת, דחופה יותר: מדוע עדיין לא החלה החקירה? כי שתיקה מתמשכת כאן משמעה רק דבר אחד, והוא שהפשע נמשך, ועצירתו מתחילה בחקירה נגד אלו שאפשרו אותו, ללא קשר לעמדותיהם.