שר החוץ האיראני ,לאחר שאיים על ארה"ב וישראל, ביקש את הגנת רוסיה במקרה של חידוש המלחמה
דיווח: שר החוץ האיראני, אראקצ'י, סקר בפני נשיא רוסיה פוטין את "התגובה הנחרצת" של איראן אם ארה"ב ו-או ישראל יתקפו שוב!!.
המפגש בין שר החוץ האיראני, עבאס עראקצ'י, לנשיא רוסיה ולדימיר פוטין (שהתקיים ב-27 באפריל 2026 בסנט פטרסבורג) אכן עסק בהעברת מסר של "תגובה מכרעת", אך הוא חלק מדינמיקה מורכבת של מלחמה פעילה, מצור ימי וניסיונות תיווך כושלים.
1. האם התגובה נובעת מחשש למכה פתאומית?
החשש האיראני אינו רק מ"מכה פתאומית" עתידית, אלא מהסלמה של המלחמה שכבר מתנהלת (החלה ב-28 בפברואר 2026).
המניעים המרכזיים לעדכון פוטין הם:
- המצור הימי: ארה"ב וישראל אוכפות מצור ימי הדוק על נמלי איראן מאז אמצע אפריל. איראן רואה במצור זה "מעשה פיראטיות" ופגיעה בריבונותה.
- כישלון שיחות אסלאמבאד: לאחר שדונלד טראמפ ביטל את הגעת שליחיו לשיחות התיווך בפקיסטן, איראן חוששת שארה"ב מתכננת לחדש את התקיפות האוויריות המאסיביות כדי להכניע את המשטר סופית.
- תקיפות על אתרי גרעין: דווח כי ארה"ב תקפה לאחרונה שלושה אתרי גרעין איראניים, מה שהוביל את עראקצ'י לטיסת חירום למוסקבה כדי לתאם עמדות ולבקש תמיכה צבאית ומדינית.
2. תוכניות הגנה: "דוקטרינה התקפית"
איראן עדכנה את תוכניות ההגנה שלה והעבירה אותן לסטטוס של "דוקטרינה התקפית":
- מגן אנושי ימי: כפי שצוין קודם, איראן מסתמכת על ליווי סיני ורוסי לספינותיה כדי להרתיע את ארה"ב מתקיפה ישירה.
- הגנה על תשתיות קריטיות: הצבא האיראני נערך להגן על שדות הגז (כמו דרום פארס) ומתקני נפט לאחר שהותקפו. עם זאת, דיווחים מצביעים על כך שאיראן איבדה כ-70% ממערך המשגרים הניידים שלה בתקיפות קודמות.
- שימוש בנשק לא קונבנציונלי כהרתעה: איראן הזהירה כי תקיפות נוספות על מתקניה הגרעיניים (כמו בבושהר) יובילו לזיהום רדיואקטיבי שיפגע במדינות המפרץ כולן.
3. מכת הנגד: "התגובה המכרעת"
שר החוץ עראקצ'י הבהיר כי לאיראן יש תוכניות מוכנות למכת נגד, הכוללות:
- מלחמה אזורית כוללת: איראן מאיימת להרחיב את העימות לכל רחבי המזרח התיכון – תקיפת בסיסים אמריקאיים בעיראק, סוריה ובמפרץ, ופגיעה במתקני נפט של בנות בריתה של ארה"ב.
- סגירה מוחלטת של מצר הורמוז: איראן מאיימת לעצור כליל את תנועת הסחר העולמית במצר אם המצור עליה לא יוסר.
- מכת טילים "בלתי מוגבלת": הצהרות של בכירי הצבא האיראני (כמו עבד אל-רחים מוסאווי) מדברות על תגובה שלא תהיה מוגבלת ל"חישובים האמריקאיים" ותכלול שימוש בראשי קרב מצרר כדי להתגבר על מערכות ההגנה האווירית.
המשמעות המדינית: הביקור ברוסיה נועד להשיג "מטרייה" רוסית לתגובה האיראנית. פוטין שיבח את "הגבורה" האיראנית והציע תיווך, אך לא הבטיח התערבות צבאית ישירה שתמנע את המשך הלחץ האמריקאי.
