לראשונה חיזבאללה עשה שימוש בנשק ששוכלל בעיראק – "רקטת זעזוע" עם ראש נפץ קרבי של 50 ק"ג. פרטים ומשמעויות

דיווחים:

• פלאק-1 (Falaq-1): רקטה בעלת ראש נפץ במשקל 50 ק"ג.
• מאפיינים: זוהי רקטה קצרת טווח (כ-10 ק"מ) בעלת עוצמת הרס גבוהה ביחס לגודלה, המיועדת לפגוע במטרות שטח ובריכוזי כוחות.
• משמעות ה"זעזוע": השם מתייחס להדף העצום הנוצר מפיצוץ ראש הנפץ הכבד, שנועד לגרום נזק משמעותי למבנים ולפגוע בחיילים גם ללא פגיעה ישירה. 

• הסלמה תחת הפסקת אש: השימוש בנשק כבד יותר נגד כוחות צה"ל מעיד על ניסיון של חזבאללה לקבוע "כללי משחק" חדשים בתוך תקופת המשא ומתן והפסקת האש.
• איום על הכוחות: רקטות אלו, בשל ראש הנפץ הכבד שלהן, מאתגרות את יכולת המיגון של כוחות הנדסה וחי"ר הפועלים בשטח. 

• תקיפת מקורות הירי: צה"ל הגיב בתקיפת המשגרים שביצעו את הירי מיד לאחר הזיהוי.
• פעילות אווירית נרחבת: חיל האוויר ביצע גלי תקיפות על יעדים צבאיים ומרכזי פיקוד של חזבאללה בדרום לבנון (יעטר, כפרא).
• הצהרה מדינית: בישראל הגדירו את הירי כ"הפרה בוטה של הסכם הפסקת האש".

• אחוזי הצלחה: נכון לאפריל 2026, המערכת שומרת על שיעור הצלחה של כ-90%. היא תוכננה במקור להתמודד עם רקטות קצרות טווח ופגזי ארטילריה.
• זיהוי ומיון: המערכת מסוגלת לזהות במהירות את מסלול הרקטה וליירט רק את אלו המהוות איום על ריכוזי אוכלוסייה או כוחות.
• מנגנון היירוט: בניגוד למערכות כמו "חץ 3" שפוגעות ישירות במטרה (Hit-to-Kill), טיל ה"טמיר" של כיפת ברזל מתפוצץ בסמוך לרקטה ומשמיד אותה באמצעות רסיסים והדף. 

• טווח קצר מדי: רקטות מסוג בורקאן, למשל, משוגרות לטווחים של קילומטרים ספורים בלבד. זמן הטיסה הקצר מקשה על המערכת להשלים את תהליך הזיהוי והיירוט לפני הפגיעה.
• עוצמת הנפץ: בגלל ראש הנפץ הכבד (50 ק"ג ומעלה), גם יירוט מוצלח עלול להשאיר רסיסים גדולים או לגרום לפיצוץ משני משמעותי באוויר שעלול לגרום לנזק על הקרקע.
• רוויה: חזבאללה מנסה לעיתים "להציף" את המערכת במטחים צפופים כדי לאפשר לחלק מהרקטות לחדור את שכבת ההגנה. 

• מערכת "מגן אור" (לייזר): נכנסה לשימוש מבצעי (דצמבר 2025) ונועדה לספק מענה זול ומהיר יותר בדיוק לאותן רקטות קצרות טווח ופצצות מרגמה.
• סיכול התקפי: תקיפת המשגרים לפני או מיד לאחר השיגור כדי לצמצם את כמות הרקטות באוויר.