שוב חוזרת המנגינה! חברות נאט"ו חוששות שטראמפ ישבית להם מערכות נשק קריטיות. הטענות, המשמעות והסיבות לחשש

גורמים רשמיים בגרמניה החלו לפרסם אזהרות בנוגע למה שהם מתארים כ"מתג כיבוי" המובנה במטוסי הקרב F-35 מתוצרת ארה"ב, בעוד מומחים מאשרים שהעניין אינו כה פשוט.

לאחר שנשיא ארה"ב דונלד טראמפ נסוג בתחילה מתמיכה צבאית באוקראינה, הביעו גורמים רשמיים בגרמניה חשש כי ארצות הברית עשויה להשתלט על חלק מהנשק שגרמניה רכשה לאחרונה.

בשנת 2022, ברלין חתמה על עסקה בשווי מיליארדי אירו עם חברת התעופה האמריקאית לוקהיד מרטין לרכישת 35 מטוסי קרב מדגם F-35A Lightning II, וכוחות הצבא הגרמניים (בונדסוור) קיבלו שמונה מטוסי קרב נוספים בשנה שעברה.

יואכים שרנצהופר, ראש מחלקת התקשורת בחברת הנשק הגרמנית הנסולדט, אמר לעיתון בילד כי מה שמכונה "מתג ההשבתה" במטוסים האמריקאים אינו רק שמועה, ומרמז שוושינגטון יכולה בקלות להשבית את המטוס על ידי חסימת הגישה לתוכנה המרכזית שנותרה בשליטתה.

אך דובר משרד ההגנה הגרמני אישר לתקשורת האירופית כי אין תוכניות לבטל את עסקת מטוס הקרב F-35 למרות חששות אלה.

מטוס הקרב F-35: מטוס הקרב המועדף על נאט"ו

על פי חיל האוויר האמריקאי, הגרסה הנפוצה ביותר של מטוס הקרב, ה-F-35A Lightning II, היא מטוס רב-משימתי המשלב חמקנות, שילוב נתוני חיישנים ויכולת תפיסה גבוהה חסרת תקדים בשדה הקרב.

הוא מופעל או מוזמן על ידי מספר מדינות אירופאיות, ביניהן בלגיה, צ'כיה, דנמרק, פינלנד, יוון, איטליה, הולנד, נורבגיה, פולין ושוויץ. רומניה גם חתמה על הסכם לרכישתו בדצמבר האחרון.

החברה צופה שמספר מטוסי הקרב מדגם F-35 באירופה יעלה על 550 עד סוף העשור, ומדגישה כי היא משפרת את "היכולת ההדדית בתוך אירופה".

החברה הודתה גם כי מטוס הקרב מסתמך על מערכות תקשורת ונתונים אמריקאיות כמו Link-16 ו-GPS, אך הדגישה כי עצמאות מוחלטת בתחום זה "אינה אפשרית אפילו עם מערכות אירופאיות", תוך שהיא מציינת כי המטוס יכול לפעול גם ללא קישורים אלה או ניווט לווייני.

האם ארצות הברית יכולה להשבית את המטוס?

מארק קזאלט, העורך הראשי של מגזין European Security and Defence, אמר כי אין ראיות חד משמעיות ל"מתג עצירה", אך הוא סבור כי הטלת הגבלות על השימוש במטוס "אינה בלתי אפשרית מבחינה טכנית".

הוא הסביר שוושינגטון לא בהכרח זקוקה לכפתור ניתוק ישיר, שכן הוא יכול פשוט "לחסום תחמושת וחלקי חילוף", מה שעשוי להגביל את יכולת הפעולה של המטוס.

הוא הוסיף: "השאלה החשובה ביותר עבור מתכנני צבא היא: האם ארצות הברית יכולה למעשה למנוע ממדינות אחרות להפעיל מטוסי קרב מדגם F-35 אם תרצה בכך? נראה שהתשובה היא ברובה: כן." ( קרדיט: ערביכ דפנס)

 

הטענות, המשמעות והסיבות לחשש:

• מערכת ה-ALIS/ODIN: המטוס מנוהל על ידי מערכת ממוחשבת מרכזית (ALIS, שהוחלפה ב-ODIN) השולטת על תחזוקה, אבחון תקלות ותכנון משימות. אם ארה"ב חוסמת את הגישה למערכת זו, המטוסים לא יוכלו לקבל עדכוני תוכנה או חלקי חילוף ויקורקעו במהירות.
• נתוני משימה (MDF): המטוס מסתמך על "ספריות איומים" דיגיטליות המיוצרות במעבדות בארה"ב. ללא עדכון קבוע של נתונים אלו, המטוס מאבד את יכולתו לזהות ולהתמודד עם איומים מתקדמים.
• קוד מקור חסוי: ארה"ב מסרבת לחשוף את קוד המקור של המטוס לרוב המדינות (למעט חריגים כמו ישראל ברמה מסוימת), מה שמונע מהן לבצע שינויים עצמאיים או לאמת שלא קיימות "דלתות אחוריות" בתוכנה. 

• וטו אמריקאי: ארה"ב יכולה, תיאורטית, למנוע מבעלת ברית להשתמש במטוסים במבצעים שאינם תואמים את האינטרס האמריקאי פשוט על ידי השבתת התמיכה הטכנית.
• תלות באספקה: כיוון ששרשרת האספקה גלובלית ומנוהלת על ידי הפנטגון, הפסקת משלוח חלקי חילוף תשבית את הצי בתוך זמן קצר. 

• המדיניות של טראמפ: הצהרותיו של טראמפ נגד נאט"ו (כמו האיום לא להגן על מדינות שלא משלמות מספיק) והחלטותיו להקפיא סיוע צבאי (כפי שקרה בעבר עם אוקראינה) יצרו תחושה בבירות אירופה שארה"ב עשויה להשתמש בנשק ככלי ללחץ פוליטי או כלכלי.
• חוסר יכולת אוטונומית: מומחים בגרמניה ובמדינות נוספות מצביעים על כך שאירופה הפכה לתלויה מדי בציוד אמריקאי (כ-55% מייבוא הנשק לאירופה מגיע מארה"ב), מה שמותיר אותן חשופות לשינויי ממשל בוושינגטון.
• ניסיון העבר: מקרים כמו סילוק טורקיה מפרויקט ה-F-35 בעקבות רכישת מערכות רוסיות (S-400) הוכיחו לאירופאים שארה"ב מוכנה "לנתק" בעלות ברית ממערכות נשק מתקדמות מסיבות פוליטיות.