שדרוג התוכנה במטוסי האף-35 הישראלים שהביא את המפקות היום על חיזבאללה להיות קטלניים במיוחד

חיל הים האמריקאי העניק לחברת לוקהיד מרטין סכום של 11.4 מיליון דולר לשינוי חוזה לפיתוח תוכנה נוספת עבור צי מטוסי הקרב המשותף F-35 של ישראל, כך הודיע ​​הפנטגון ב-7 באפריל 2026.

השינוי מוסיף 11,437,794 דולר לחוזה שכבר זכה במס' N0001921C0040. העבודה ממומנת במלואה באמצעות כספי לקוחות של Foreign Military Sales – כלומר, ישראל, ולא משלם המסים האמריקאי, מממנת את המאמץ – והסכום כולו יחויב בעת הזכייה, ללא מועד תפוגת חלק בסוף שנת הכספים הנוכחית. פיקוד מערכות האוויר של הצי בפטוקסנט ריבר, מרילנד, מנהל את החוזה.

היקף השינוי הוא ספציפי: חברת לוקהיד מרטין אירונאוטיקס, שבסיסה בפורט וורת', טקסס, תייצר שלוש טעינות תוכנה נוספות – המתוארות בחוזה כ"בניות ייצור ועוד" שפותחו על בסיס תוכנה ארגוני קיים. העבודה נופלת תחת שלב II של פיתוח ותכנון מערכות של ישראל, הכולל הן פעילויות פיתוח תוכנה והן פעילויות הנדסת מערכות עבור מטוס ה-F-35. הרוב המכריע של העבודה, 80 אחוזים, יבוצע בפורט וורת', כאשר 20 האחוזים הנותרים יבוצעו במיקומים שלא פורסמו מחוץ לארצות הברית היבשתית. השלמת העבודה צפויה עד מרץ 2030.

כדי להבין מה חוזה זה מספק, כדאי לדעת כיצד תוכנה פועלת על ה-F-35. מטוס הקרב Joint Strike Fighter הוא בין מטוסי הקרב עתירי התוכנה שנבנו אי פעם, עם מיליוני שורות קוד המסדירות הכל, החל מעיבוד מכ"ם ומיזוג חיישנים ועד לשימוש בנשק ולוחמה אלקטרונית. תוכנה זו אינה מערכת מונוליטית אחת – היא מאורגנת ב"טעינות נתונים" נפרדות, למעשה חבילות תוכנה עם גרסאות שניתן לעדכן, לבדוק ולאשר באופן עצמאי לפני טעינתן על מטוסים פעילים. ייצור "בניות ייצוריות פלוס" פירושו לקיחת תוכנה שפותחה ונבדקה במעבדה או בסביבת הנדסה והקשחתה לצורה שניתן להתקין ולהפעיל באופן אמין על מטוסים בשטח בקנה מידה גדול. ( קרדיט: דפנס בלוג)

קרדיט: חיל האוויר הישראלי

• היתוך חיישנים משופר (Enhanced Sensor Fusion): היכולת של המטוס לאסוף נתונים מחיישנים שונים (רדאר, מצלמות, מערכות גילוי) ולשלבם לתמונה אחת ברורה עבור הטייס. זה מאפשר זיהוי מטרות מהיר ומדויק יותר בתנאי קרב מורכבים.
• לוחמה אלקטרונית (Electronic Warfare): עדכון מערכות השיבוש וההגנה האלקטרונית כדי להתמודד עם מערכות הגנה אווירית מתקדמות (כגון ה-S-300 וה-S-400) ומערכות מכ"ם של האויב.
• שילוב נשק (Weapons Integration): התאמת התוכנה לנשיאת חימושים מתקדמים, כולל פצצות חכמות ומדויקות המיוצרות בישראל, והגברת הדיוק של המכות מהדור הבא. 

1. דיוק קטלני בזמן קצר: התוכנה מאפשרת לבצע תקיפות מתואמות של עשרות מטרות בדקות ספורות תוך מזעור חשיפת המטוס לאיומים.
2. פעולה במרחב מאוים: מערכות הלוחמה האלקטרונית המשודרגות מאפשרות למטוסים לחדור למרחבים המוגנים על ידי סוללות טילים ולנטרל אותם מבלי להתגלות.
3. קישוריות (Network-Centric): המטוס משתף את נתוני המטרות בזמן אמת עם כוחות נוספים (כמו מטוסי F-15 ו-F-16 או מערכות הגנה קרקעיות), מה שהופך את התקיפה למערכתית וקטלנית יותר.