"איראן לא עשתה כל מאמץ לשקם את יכולת העשרת האורניום שלה מאז 2015": ראשת המודיעין האמריקאי סותרת את הצהרות טראמפ. לקרוא ולא להאמין!
בדיון רשמי בפני ועדת המודיעין של הסנאט ביום רביעי, הצהירה ראשת המודיעין הלאומית של ארה"ב, טולסי גבארד, כי קהילת המודיעין מעריכה כי איראן "לא עשתה כל מאמץ לשקם את יכולת העשרת האורניום שלה מאז התקיפות הצבאיות שהחל ממשל טראמפ ביוני 2015", והוסיפה כי קהילת המודיעין מעריכה גם כי תוכנית ההעשרה הגרעינית של איראן "נהרסה לחלוטין". היא הודתה עוד כי לאיראן אין יכולות טילים המאיימות על ארצות הברית, וגם אין לה את היכולת לייצר אותן בעתיד הקרוב.
שני טיעונים עיקריים אלה סותרים את מה שטראמפ אמר שהוא תוקף את איראן: שאיראן קרובה לייצור פצצה גרעינית ושהיא קרובה לפיתוח טילים בליסטיים בין-יבשתיים שאיימו על ארצות הברית. טראמפ חוזר על סיבות אלה, בעוד שגורמים בממשלו, כולל מזכיר המדינה מרקו רוביו, ציינו שוושינגטון פתחה בהתקפותיה על איראן משום שישראל עמדה לתקוף אותה.
במהלך הדיון, גבארד הסבירה כי "איראן יכולה לשלב טכנולוגיה הנגזרת מתוכנית החלל הנוכחית שלה עם יכולות פיתוח הטילים שלה כדי להתחיל לפתח טיל בליסטי בין-יבשתי מבצעי לפני 2035, אם טהרן תחליט לשאוף ליכולת כזו". היא ציינה כי הערכות אלו יעודכנו ככל שתיקבע ההשפעה המלאה של התקיפות הצבאיות הנוכחיות של ארה"ב על מתקני ומלאי טילים איראניים. גבארד צפויה להעיד שוב היום בפני ועדת המודיעין של בית הנבחרים ביום השני לדיון בנושא איומי הביטחון הלאומי.
גבארד הצהירה בעדותה כי המשטר האיראני נותר שלם, אך "נפגע משמעותית", והוסיפה כי אם ישרוד את התקיפות הנוכחיות, "סביר להניח שהוא יתחיל במאמץ שעשוי להימשך שנים לבנות מחדש את יכולותיו הצבאיות והטיליות" וכי "נציגיה של איראן עדיין מסוגלים לתקוף אינטרסים אמריקאיים ובעלי ברית במזרח התיכון".
היא וראש ה-CIA ג'ון רטקליף חזרו על מסקנת קהילת המודיעין לפיה איראן עדיין רחוקה שנים מפיתוח טילים המסוגלים לפגוע בארצות הברית. עם זאת, בחקירת חברי קונגרס, היא הצהירה כי "אין זו אחריות קהילת המודיעין לקבוע מה מהווה איום מיידי". היא טענה כי הערכות כאלה נופלות בסמכות הבלעדית של הנשיא. היא ציינה כי קהילת המודיעין מעריכה שרוסיה, סין, צפון קוריאה, איראן ופקיסטן מפתחות מגוון מערכות המסוגלות לשגר טילים מתקדמים או קונבנציונליים, חמושים בראשי נפץ גרעיניים וקונבנציונליים כאחד, והוסיפה כי הדבר מעמיד את שטח ארה"ב בטווח הירי שלהן.
במהלך קריאת ההצהרה בתחילת הדיון, גאבארד השמיטה את הסעיף המציין כי איראן "לא עשתה שום מאמץ מאז (התקיפות האמריקאיות בשנה שעברה) לשקם את יכולות ההעשרה שלה". השמטה זו לא נעלמה מעיניו של הסנאטור מארק וורנר, הדמוקרט הבכיר בוועדה, ששאל במהירות האם השמיטה במכוון את הקטע משום שהנשיא טראמפ הצהיר כי איראן "מהווה איום מיידי על ארצות הברית". גאבארד השיבה שהיא מנסה לחסוך זמן. וורנר השיבה בתגובה, "אז בחרת להשמיט את החלקים הסותרים את הצהרות הנשיא", בהתייחסה לטענת טראמפ כי פעולה צבאית נגד איראן מוצדקת בשל פיתוח הנשק הגרעיני שלה.
בראיון הראשון שלו מאז שהודיע השבוע על התפטרותו עקב חששות בנוגע למלחמה הישראלית-אמריקאית באיראן, טען ג'ו קנט, לשעבר המנהל של המרכז הלאומי ללוחמה בטרור בארה"ב, כי איראן אינה מהווה איום מיידי על אמריקה, והכחיש את קיומו של מידע מודיעיני המצביע על כך שאיראן קרובה להשגת נשק גרעיני. הוא הוסיף כי המלחמה נפתחה על ידי ארצות הברית פשוט משום שישראל רצתה בכך, וכי המדיניות האמריקאית במזרח התיכון נשלטת בדרך כלל על ידי הלובי הישראלי.
אבל רטקליף, בעדותו, הדגיש כי הוא חולק על דבריו של קנט. הוא אמר בהקשר זה: "אני מאמין שאיראן מהווה איום מתמשך על ארצות הברית במשך זמן רב, ומהווה איום ישיר גם בזמן הנוכחי".
מחוקקים הטילו ספק במידת מעורבותם של גורמי המודיעין בהחלטתו של טראמפ לתקוף באיראן. הסנאטור אנגוס קינג, עצמאי ממיין, שאל האם הם "נכחו" עם טראמפ כאשר קיבל את "החלטתו הסופית". רטקליף העריך כי השתתף ב"עשרות פגישות" עם הנשיא אך לא ידע אם התקבלה החלטה באף אחת מהן.
קינג גם שאל האם גורמי מודיעין עדכנו את טראמפ על האפשרות שאיראן תתקוף את מיצרי הורמוז במהלך כל סכסוך עם ארצות הברית. רטקליף אמר, "הנשיא מקבל תדרוכים מודיעיניים באופן קבוע". הוא הוסיף כי הפנטגון התכונן לכך שאיראן תתקוף "אינטרסים אמריקאים באתרי אנרגיה ברחבי האזור" ו"נקט צעדים כדי להגן על כוחותינו". ( אלערבי אלג'דיד)

קרדיט: AI
