לא רק חיזבאללה: פירוק כלל ארגוני הטרור הוא התנאי לביטחון בצפון – דעה

כשמדברים על הצורך בפירוק חיזבאללה מנשקו והסרת האיום, שוכחים נקודה נוספת והכרחית להסרת האיום מלבנון.

מלבד חיזבאללה, שהוא הזרוע האיראנית החזקה בלבנון, קיימים ארגוני הטרור המכונים "פלסטינים" – הכוללים את שלוחת חמאס בלבנון עם אלפי מחבלים חמושים ורקטות, הג'יהאד האסלאמי, פת"ח ועוד.

מחנה עין אל-חילווה שבדרום נחשב למעוז של פת"ח, ובו קיימת גם נוכחות של חמאס וארגונים נוספים.
במחנות נוספים בביירות, בצפון לבנון ובמקומות אחרים, ישנה נוכחות משמעותית – הן אידאולוגית והן חמושה של אותם ארגוני טרור, בלבנון. כולם נוכחים וחמושים, וממשלת לבנון אינה פועלת נגדם.

האידיאולוגיה החמאסית מושרשת במחנות אלו, וארגונים אלו מהווים איום ישיר על ישראל. ישנו צורך הכרחי לטפל גם בהם ולהביא לפירוקם מנשקם.

ממשלת לבנון אינה מתכוונת לפרק בעצמה לא את חיזבאללה ולא את הארגונים הללו, אלא מעוניינת בהסכם שיעצור את המלחמה, ולא בהכרח כזה שיוביל לפירוק ארגוני הטרור מנשקם. ישראל אינה יכולה לפרקם מנשקם באופן מלא מהאוויר, ומהלך קרקעי לפירוקם יצריך תמרון לעומק לבנון.

חשוב להבין: מוצבים בדרום לבנון ושליטה קרקעית מדרום לליטני לא יאפשרו להסיר את האיום במלואו, משום שהארגונים הללו פועלים לא רק בדרום.

ישראל חייבת לשכנע את ממשלת לבנון ואת הנוצרים שהאיום עליהם אינו ישראל, אלא ארגוני הטרור ובראשם חיזבאללה וחמאס. ייתכן שהדרך לכך היא דווקא תקיפת יעדים אזרחיים ותשתיות של מדינת לבנון.

חיזבאללה ושאר הארגונים לא פועלים בחלל ריק; האחריות היא על ממשלת ומדינת לבנון. כל עוד המהלכים מופנים רק נגד הארגונים ולא נגד המדינה, ממשלת לבנון תמשיך לשבת בחיבוק ידיים ולא תפעל לפירוקם.

אם המטרה של המערכה הנוכחית היא פירוק חיזבאללה מנשקו, צריכה להיות הבנה שנוצרה כאן הזדמנות לפרק את כל שאר ארגוני הטרור בלבנון. יש לפעול למימוש המטרה של הסרת האיום על ידי פירוק כלל תשתיות הטרור בלבנון.

המערכה הנוכחית היא הזדמנות היסטורית לשינוי המצב מקצה לקצה, מהלך צבאי/הסדר מדיני שלא יכלול את פירוק כל ארגוני הטרור בלבנון מנשקם, ישאיר פתח פתוח למלחמה הבאה, ועלול להחזיר אותנו לאותה נקודה בעוד כמה שנים עשור או שניים.

קרדיט: חננאל אביב בטלגרם     קרדיט לתמונות: רשתות חברתיות