הכלכלה הטורקית "חוטפת" קשות מהמלחמה באיראן. הגורמים

דיווח טורקי טוען כי המלחמה באיראן מתחילה להשפיע באופן משמעותי על הכלכלה של טורקיה. העלייה החדה במחירי הנפט בעקבות המתיחות האזורית מכבידה על המדינה, שתלויה במידה רבה בייבוא אנרגיה. כתוצאה מכך, האינפלציה צפויה לעלות מחדש לאחר תקופה של התייצבות יחסית, והלחץ על משקי הבית והעסקים הולך וגובר. במקביל, משקיעים זרים מגלים חשש גובר מהסיכונים הגיאופוליטיים ומהשלכותיהם על השווקים, ומתחילים למשוך כספים מטורקיה. תנועות הון אלו מחלישות את הלירה הטורקית ומעלות את עלויות המימון, במיוחד עבור ממשלה שכבר מתמודדת עם חוב ואתגרים תקציביים. גם מגזר התיירות, שהוא מקור הכנסה חשוב לכלכלה הטורקית, עלול להיפגע מהסלמה אזורית, כאשר מטיילים חוששים להגיע לאזור מתוח. בנוסף, נתיבי סחר ואספקה עלולים להיפגע, מה שמוסיף ללחצים הכלכליים. ( קרדיט: middleeasteye)

קרדיט: רשתות חברתיות

הדיווח שצויין לעיל משקף מציאות כלכלית מורכבת שבה נמצאת טורקיה במרץ 2026, בעקבות פרוץ המלחמה בין ארה"ב/ישראל לאיראן (ב-28 בפברואר 2026).
הגורמים המרכזיים:
1. מלכודת האנרגיה והאינפלציה
טורקיה תלויה כמעט לחלוטין בייבוא נפט וגז, כאשר כעשירית מצריכת הגז שלה מגיעה ישירות מאיראן.
  • זינוק במחירי הנפט: עם פרוץ הלחימה, מחירי הנפט הגולמי (Brent) זינקו אל מעל ל-100). עבור כל עלייה של 10$ במחיר החבית, הגירעון המסחרי של טורקיה גדל בכ-7 מיליארד דולר.
  • הכהייה באינפלציה: לאחר שהאינפלציה החלה להתייצב בתחילת 2026 (סביב 31%), זעזוע המחירים הנוכחי מאיים "למחוק" את הישגי תוכנית ההבראה הכלכלית ולדחוף את המחירים שוב למעלה, מה שמכביד ישירות על כוח הקנייה של הציבור.
2. בריחת הון וחולשת הלירה (TRY)
אי-הוודאות הגיאופוליטית גורמת ל"בריחה אל חוף מבטחים".
  • משיכת כספים: משקיעים זרים משכו מיליארדי דולרים מהשוק הטורקי בשבועות הראשונים של המלחמה. דווח כי הבנק המרכזי הטורקי הוציא כ-12 מיליארד דולר רק בשבוע הראשון כדי למנוע את קריסת הלירה.
  • שער חליפין: למרות מאמצי הבנק המרכזי, הלירה הטורקית הגיעה לשפל היסטורי של כ-44.23 לירות לדולר במרץ 2026, מה שמייקר עוד יותר את עלויות הייבוא והחוב החיצוני.
3. מגזר התיירות: אופטימיות זהירה מול פחד
התיירות היא "צינור החמצן" של מטבע החוץ בטורקיה.
  • החשש: הסלמה אזורית רחבה עלולה להרתיע תיירים מלהגיע למזרח התיכון כולו.
  • המציאות בשטח: נכון לאמצע מרץ 2026, הממשלה הטורקית פועלת נמרצות לשדר "עסקים כרגיל". משרד התיירות הטורקי הודיע כי אתרי התיירות המרכזיים (איסטנבול, אנטליה, קפדוקיה) רחוקים מזירת הלחימה ובטוחים לחלוטין, וכי נתוני ינואר-פברואר הראו דווקא עלייה במספר המבקרים.
4. האיום המבצעי והלוגיסטי
  • סגירת מיצרי הורמוז: אם הלחימה תוביל לחסימה ממושכת של המיצרים, נתיבי הסחר הימיים ייפגעו קשות, מה שיעלה את עלויות השילוח ויגרום למחסור במוצרי יסוד.
  • סוגיית הפליטים: טורקיה חוששת מגל פליטים חדש מכיוון איראן אם המשטר שם יתערער, מה שיוסיף נטל תקציבי וחברתי כבד.
לסיכום: המלחמה באיראן תפסה את טורקיה בשלב קריטי של ניסיון התאוששות כלכלית. שר האוצר, מחמט שימשק, הודה כי "אי אפשר להישאר לא מושפעים" וכי הגירעון השוטף הוא הדאגה המרכזית שלו כרגע.