מומחים מאוקראינה מסייעים למדינות המפרץ להתמודד נגד הכטב"מים האיראנים העושים שמות בתעשיית האנרגיה
הדיווח ש"אוקראינה שולחת מומחים צבאיים למפרץ כדי להתמודד עם רחפני השאהד של איראן" אכן נכון ומבוסס על הצהרותיו של נשיא אוקראינה, וולודימיר זלנסקי, מהימים האחרונים (מרץ 2026). לאחר ארבע שנות לחימה ברוסיה, שבהן יירטה אוקראינה אלפי כטב"מים איראניים מסוג "שאהד", היא הפכה למוקד ידע עולמי בתחום זה.
מאחורי השת"פ:
מי ביקש את עזרת אוקראינה?
- ארצות הברית: הממשל האמריקני (הנשיא טראמפ) פנה רשמית לקייב בבקשה לסיוע ביירוט הכטב"מים המאיימים על בסיסיו במזרח התיכון.
- מדינות המפרץ ושותפות אזוריות: דיווחים מצביעים על פניות ושיחות שקיים זלנסקי עם מנהיגי ערב הסעודית, איחוד האמירויות, קטאר, בחריין, ירדן וכווית.
איך המומחים האוקראינים יכולים לעזור?
אוקראינה מביאה איתה "ארגז כלים" מבצעי שהוכח בשטח:
- יחידות יירוט ניידות: הדרכה על הקמת צוותים קרקעיים חמושים במקלעים כבדים וזרקורים, שיטה זולה ויעילה שהפילה מאות שאהדים באוקראינה.
- כטב"מים מיירטים (Interceptor Drones): טכנולוגיה אוקראינית חדשנית של רחפנים קטנים ומהירים ש"רודפים" אחרי השאהד ומשמידים אותו באוויר.
- ניתוח מודיעיני וטכני: שיתוף ידע על חולשות המערכת האיראנית, שיטות הניווט שלה ודרכי השיבוש האלקטרוני (ל"א) היעילות ביותר נגדה.
האם העזרה תהיה יעילה?
ההערכות בשטח אופטימיות, אך עם סייגים:
- יעילות כלכלית: היתרון הגדול הוא המחיר. בעוד שטיל "פטריוט" עולה מיליוני דולרים, המיירטים האוקראיניים עולים אלפי דולרים בודדים, מה שמאפשר להתמודד עם "נחילים" מבלי לרוקן את המלאי היקר.
- אתגר האקלים: מומחים צבאיים ציינו כי בעוד שהשטח המישורי במפרץ נוח לזיהוי, החום הקיצוני והלחות עלולים להשפיע על החיישנים של הכטב"מים המיירטים, נושא שייבדק בקרוב "על רטוב".
- אינטרס פוליטי: עבור אוקראינה, מדובר בהזדמנות להחליף את הידע שלה בטילים מתקדמים (כמו PAC-3) מארה"ב, ובכך לחזק את הגנתה שלה מול רוסיה.
נשיא אוקראינה סיכם זאת כך: "אנו עוזרים להגן על אלו שעוזרים לנו".
קרדיט לתמונות: AI