משדרגים את מערך הובלות כוחות הסער: מצרים מקבלת את מסוק הצ'יינוק החדש הראשון שלה. מה מאחורי?
מצרים נמצאת כיום בתהליך מודרניזציה של צי מסוקי התובלה הכבדה שלה, עם קליטת דגם ה-CH-47F צ'ינוק החדש.
להלן תפקידם וסיפורם ההיסטורי:
תפקידם בחיל האוויר המצרי כיום: הצ'ינוק משמש כעמוד השדרה של מערך התובלה הכבדה במצרים.
- הובלת כוחות וציוד: המסוק מסוגל לשאת עד 55 לוחמים או כ-10 טון ציוד בתא המטען.
- משימות רב-תכליתיות: חילוץ והצלה (SAR), פינוי נפגעים, הצנחה והובלת מטען חיצוני (כמו תותחים או רכבים) באמצעות ווים ייעודיים.
- שדרוג טכנולוגי: הדגמים החדשים (F) מחליפים את דגמי ה-D המיושנים וכוללים קוקפיט דיגיטלי מלא, מערכות אוויוניקה מתקדמות ומערכות בקרה אוטומטיות המקלות על הטסה בתנאי ראות קשים ומדבר.
חשוב לציין כי במלחמת יום הכיפורים (1973), למצרים לא היו מסוקי צ'ינוק. המסוקים הראשונים מדגם זה (מתוצרת איטלקית של חברת אגוסטה) הגיעו למצרים רק בתחילת שנות ה-80.
במלחמת יום הכיפורים, חיל האוויר המצרי התבסס על מסוקי תובלה סובייטיים, בעיקר ה-Mi-8:
- הנחתת קומנדו: ביום הראשון למלחמה, עשרות מסוקי Mi-8 הטיסו כוחות קומנדו מצריים לעומק סיני כדי לחסום צירים ולהשתלט על מעברים.
- כישלון מבצעי: חיל האוויר הישראלי הצליח ליירט רבים מהם; באחד הקרבות המפורסמים הופלו כ-14 מסוקים מצריים ביום אחד מעל ראס סודר.
- לקחים: הכישלון בהנחתת הכוחות המוסקים ב-1973 היה אחד הגורמים שהובילו את מצרים לעבור מאוחר יותר לרכישת טכנולוגיה מערבית, כולל הצ'ינוק, הנחשב לאמין ושריד יותר.
החלפה ושדרוג מערך מסוקי הסער שלה נועד לאפשר לצבא מצרים להעביר במהירות רבה כוחות קומנדו מנקודה לנקודה.
מסוק זה נחוץ לצבא מצרים לנוכח האתגרים העומדים מולו באתיופיה המסרבת להגיע להסכם מסודר ומוסכם עם מצרים על חלוקת מימי הנילוס . ועוד לא התחלנו לדבר על ישראל.
קרדיט: ויקיפדיה