מערכת הביטחון הישראלית: תקיפת איראן "עובדה מוגמרת". מי ומה מאחורי?
ההתבטאויות המייחסות למערכת הביטחון הישראלית את התפיסה כי תקיפה באיראן היא "עובדה מוגמרת" (Done Deal) מגיעות על רקע מתיחות שיא בסוף פברואר 2026.
מי עומד מאחורי ההתבטאויות?
- גורמים במערכת הביטחון בישראל: דיווחים מצביעים על כך שגורמים בצה"ל, באמ"ן ובמוסד מעריכים כי פעולה צבאית נגד איראן הפכה לבלתי נמנעת.
- ממשל טראמפ: יועץ לנשיא ארה"ב דונלד טראמפ העריך בפברואר 2026 כי קיימת סבירות של 90% לתקיפה צבאית אמריקנית בשבועות הקרובים.
- דיווחים בתקשורת הישראלית והעולמית: כלי תקשורת ישראלים ורשתות זרות מצטטים הערכות ביטחוניות לפיהן המהלך סוכם ברמה האסטרטגית בין ירושלים לוושינגטון.
על מה הן מבוססות?
הקביעה כי מדובר ב"עובדה מוגמרת" נשענת על מספר התפתחויות קונקרטיות:
- ריכוז כוחות חסר תקדים: ארה"ב השלימה בפברואר 2026 פריסה מאסיבית של נושאות מטוסים (כולל ה-USS Abraham Lincoln וה-USS Ford), צוללות תקיפה ומטוסי F-22 שהגיעו לבסיסי חיל האוויר בישראל.
- קריסת המשא ומתן: למרות שיחות שנערכו בז'נבה ובמוסקט, בישראל ובארה"ב מעריכים כי איראן משתמשת בהן כתירוץ להמשך העשרת אורניום, בעוד גורמים בארה"ב טוענים כי איראן רחוקה שבוע בלבד מחומר לפצצה.
- שינוי גישה אמריקני: בניגוד לתקיפות קצרות בעבר, המדיניות המתוכננת הנוכחית של טראמפ מוגדרת כ"מערכת כתישה" ממושכת ולא כ"זבנג וגמרנו", במטרה לנטרל את מערכי המכ"ם וההגנה האווירית של איראן ("עיוורון" הכוחות האיראניים).
- הפקת לקחים ממלחמת יוני 2025: מערכת הביטחון מתבססת על הניסיון מהעימות הישיר הקודם (מבצע "עם כלביא"), שבו הותקפו מתקני גרעין ותשתית טילים, ומזהה כעת צורך בהשלמת המלאכה נוכח שיקום המערכים האיראניים בסיוע רוסי.
- צעדים דיפלומטיים חריגים: מדינות רבות (כגון גרמניה, הודו וסרביה) קראו לאזרחיהן לעזוב את איראן באופן מיידי בשל חשש מתקיפה קרובה.
קרדיט: רשתות חברתיות