מאחורי הפעילות הטורקית לבלימת מהלך אמריקאי חריף נגד איראן. ספויילר: חשש מצמיחת יישות כורדית כתוצאה מהתפוררות איראן

בשיח האזורי סביב עימות אפשרי בין ארה״ב לאיראן, עולה שוב ושוב הטענה שטורקיה פועלת מאחורי הקלעים כדי לצמצם הסלמה ולבלום מהלך אמריקאי חריף נגד טהראן. לכאורה, מדובר בעמדה פרגמטית – יציבות אזורית, חשש מגלי פליטים, פגיעה בכלכלה. אבל יש גם הסבר עמוק יותר, פוליטי־אסטרטגי והוא קשור לשאלה הכורדית.

בתרחיש שבו שלטון האייתולות יקרוס, או שבו השלטון המרכזי יתקשה לאכוף ריבונות בשטחים רחבים, עלולות להתרחש התפתחויות מואצות בפריפריות האתניות של איראן. הכורדים קבוצה גדולה ומאורגנת יחסית, ובמקומות מסוימים גם חלק מרכזי במחאות ובהתנגדות עשויים לנסות לקדם אוטונומיה רחבה, ואף להכריז על ישות עצמאית בחלקים הכורדיים של איראן, בדומה למודלים שכבר קיימים בעיראק ובמידה מסוימת בצפון סוריה.

מהלך כזה אינו רק עניין איראני־פנימי. הוא עלול לייצר, בפועל או לפחות בתודעה הפוליטית, רצף טריטוריאלי כורדי מהמרחב הסורי דרך עיראק ועד איראן. גם אם הרצף הזה לא יהיה “מדינה אחת” בפועל, עצם התגבשותו כגוש של ישויות כורדיות מתואמות תיתפס באנקארה כאיום אסטרטגי.

קרדיט: NATO CANADA

לטורקיה ניסיון רב בהתמודדות עם ארגונים וגורמים כורדיים מעבר לגבולותיה, בעיקר בסוריה ובעיראק. אולם ההבדל בין התמודדות מול מוקדים נפרדים ומקומיים לבין מצב שבו ישויות כורדיות בכמה מדינות פועלות במקביל, עשוי להיות משמעותי מאוד.

המשמעות איננה רק ביטחונית אלא גם כלכלית – התמשכות לחימה, עומס על צבא ומודיעין, סיכוני טרור, לחץ בינלאומי, ופגיעה בסחר ובהשקעות. מנקודת מבט זו, טורקיה עשויה לראות בהחלשת איראן או בקריסת שלטונה זרז לתהליך שהיא מעוניינת למנוע, התעצמות השאלה הכורדית באזור כולו.

מנקודת מבט ישראלית, אני סבור, כי לישראל חשוב לנהל דיון אסטרטגי רציני סביב הסוגייה הכורדית, לא רק כעניין מוסרי או היסטורי, אלא גם ככלי מדיני.

ישראל יכולה לפעול במישור המדיני־הסברתי כדי להבליט בזירה הבינלאומית את זכויותיהם הלאומיות של הכורדים ואת מציאות חייהם במרחבים שבהם הם חסרי ריבונות. בהקשר זה, קידום שיח של זכות להגדרה עצמית יכול, לשנות את כללי המשחק – להציב מול טורקיה “משוואה” תודעתית ולשחוק את יכולתה להוביל קמפיינים מדיניים נגד ישראל בנושאים אחרים.

קרדיט: רשתות חברתיות

אני חייב להבהיר – מהלך כזה אינו חסר סיכונים. הוא עלול לגרור תגובת נגד חריפה, להחריף מתיחות, ולהסתבך בשיקולים רחבים של יחסי חוץ. אבל כטענה אסטרטגית, הוא מבוסס על רעיון פשוט, אם טורקיה בוחרת להפעיל לחץ בינלאומי על ישראל, ישראל יכולה לייצר שיח בינלאומי מקביל, שמציב את טורקיה תחת זרקור בסוגיה רגישה מבחינתה.

עוד טיעון, שמועלה לעיתים הוא פוטנציאל יצירתה של ישות כורדית ידידותית לישראל בתוך מרחב מוסלמי עוין. מבחינה גיאו־פוליטית, ישות כזו יכולה לשמש כגורם ממתן, כשותפה מודיעינית־כלכלית, וכעוגן אזורי שאינו בהכרח חלק מהצירים האידיאולוגיים הקיצוניים.

עם זאת, גם כאן נדרשת זהירות – כל תהליך כזה יהיה תלוי באינספור גורמים פנימיים בכורדיסטאן, אזוריים, ומעל הכול בינלאומיים והוא לא מובטח.

שורה תחתונה – ישראל חייבת לפעול להקמת מדינה כורדית או לכל היותר יישות כורדית פרו ישראלית במהרה.

קרדיט: ערוץ הטלגרם המשקיע ששוקע        קרדיט לתמונה: הפרוייקט הכורדי