בעקבות המעורבות הצבאית המצרית הישירה בסודן מומחים מזהירים מפני תרחיש של מלחמה אזורית של המעורבים. ספויילר: גם ישראל מעורבת

בעוד המלחמה בסודאן נמשכת זו השנה השלישית ברציפות, הסכסוך נכנס לשלב מורכב יותר לאחר שהניו יורק טיימס חשף דו"ח תחקיר על קיומו של בסיס אווירי מצרי סודי באזור מזרח אוויינאט, ששימש להפעלת כטב"מי אקינצ'י מתוצרת טורקיה עבור צבא סודאן, בפעולות הפצצה ארוכות טווח בתוך שטח סודאן.

הדו"ח העלה שאלות רציניות בנוגע למגבלות ההתערבות הזרה, רמת המעורבות של מצרים וטורקיה בסכסוך, והאפשרות שסודן תהפוך לזירת עימות אזורית פתוחה. כדי להבין את ממדי ההתפתחות הזו, שוחח סטפ ניוז עם שני מומחים סודאנים שהציעו שתי פרשנויות מנוגדות של המצב, אך הם הסכימו שהשלב הנוכחי חמור מספיק.

הודאה מרומזת באי יכולת אווירית של סודאן

מוחמד מוסא ודאללה, ראש חזית המאבק העממי הסודאנית, סבור כי בחירת הבסיס "מזרח אוויינאט" אינה פרט טכני, אלא נושאת השלכות אסטרטגיות עמוקות.

ודאללה אמר ל-Step News: "הבחירה בבסיס מזרח אוויינאט במצרים, הסמוך למשולש הגבולות של סודן, מצרים ולוב, מצביעה בבירור על כך שחיל האוויר הסודני אינו מסוגל עוד לפעול מתוך בסיסים מקומיים שהפכו פגיעים לאש כוחות התמיכה המהירה. פנייה לעזרה מהמדינה השכנה היא הודאה מרומזת בכך שהמרחב האווירי הסודני אינו בטוח או מספיק עוד לביצוע מבצעים איכותיים."

הוא הוסיף: "העברת הפעילות לבסיס בתוך שטח מצרים פירושה שקהיר עברה משלב התמיכה הדיפלומטית והלוגיסטית לשלב התמיכה המבצעית הישירה. זה קובע תקדים מסוכן לאזור, שכן שטחה של מדינה שכנה משמש כנקודת שיגור לתקיפה של פלגים סודאנים פנימיים, מה שמסבך את הסיכויים להסדר פוליטי עתידי כלשהו."

מנקודת מבט אחרת, ד"ר מוחמד טורשין, מומחה לענייני אפריקה, מציע פרשנות פחות חריפה, אם כי היא אינה מבטלת את חומרת ההתפתחויות. הוא אמר ל-Step News, "הדיווח של הניו יורק טיימס נראה כמשקף את היקף ההתפתחויות המהירות במלחמת סודן, שהפכה מעניין פנימי לסוגיה אזורית ובינלאומית המשפיעה על האינטרסים והביטחון של מספר מדינות".

טורשין מוסיף: "אני לא חושב שעיתון בסדר גודל של הניו יורק טיימס היה מפרסם דיווח כזה אם הוא לא היה מתועד היטב ומדויק. מצרים היא מדינה המעורבת ישירות במה שקורה, ויש לה אינטרסים ברורים".

קרדיט: סטפ ניוז

האם אנו עומדים בפני מעורבות צבאית ישירה?

השאלה הרגישה ביותר היא כיצד לאפיין את מה שקורה: האם הפעלת כטב"מים טורקיים משטח מצרים מהווה התערבות צבאית ישירה?

מוחמד מוסא ודאללה משיב בתקיפות: "אם יוכח שהמל"טים הטורקיים שוגרו משטחה המצרי, אז אנו עומדים בפני תוקפנות צבאית מלאה".

הוא מסביר: "מבחינה משפטית: זוהי הפרה בוטה של ​​מגילות האו"ם והאיחוד האפריקאי, ומהווה הפרה של הריבונות הסודנית, הפותחת את הדלת להעמדה לדין בינלאומי באשמת ליבוי הסכסוך. מבחינה פוליטית, משמעות הדבר היא קריסת הנייטרליות של מצרים, והפיכתן של קהיר ואנקרה לצדדים לשפיכות הדמים של העם הסודני, מה שמעניק לכוחות הסיוע המהיר את הזכות הלגיטימית להגיב למקורות האיום באשר הם."

ד"ר טורשין, לעומת זאת, מציב את העניין בתוך היגיון צבאי שונה, באומרו: "נוכחותו של בסיס כטב"מים בתוך שטח סודן עלולה להפוך אותו לפגיע למטרות מצד כוחות הסיוע המהיר, בין אם באמצעות התקפות נגד של כטב"מים ובין אם באמצעות תקיפות מצד גורמים אחרים התומכים בכוחות הסיוע המהיר. לכן, ייתכן שהצד המצרי העדיף להעביר את בסיס האוויר לתוך מצרים כדי להיות יעיל יותר ופחות פגיע לתקיפות נגד."

הוא מוסיף כי אפשרות זו משקפת חישובים צבאיים בלבד ולא הצהרה רשמית על מעורבות ישירה.

הערה ברקע הידיעה: מקורות זרים טוענים כי גם ישראל ואיראן מעורבות בסכסוך על אדמת סודאן.

קרדיט: סטפ ניוז