מצרים על חבל דק: האם 2026 היא שנת ההכרעה? ספויילר: עסקאות הנשק שבדרך הן לא ממש מציאותיות!

מי שמתעניין באזור' מדבר תכופות על "החוב של מצרים", אבל המספרים היבשים לא תמיד מספרים את הסיפור המלא. אז בואו נעשה סדר במדינה שחיה על "גלגול חוב" תמידי:

המספרים שמאחורי הקלעים:
החוב הממשלתי חונק את מצרים ועומד על כ-85% מהתוצר. החוב החיצוני? סביב 161 מיליארד דולר. אבל הבעיה היא לא רק "כמה" חייבים, אלא "כמה עולה" להחזיק את זה.

הריבית ש"אוכלת" את התקציב:
דמיינו שהמשכורת שלכם נכנסת, וכל כולה הולכת רק לכיסוי הריבית על המינוס. זה בערך המצב של תקציב מצרים. בשנה האחרונה שירות החוב החיצוני הגיע לכ-39 מיליארד דולר. כשכל דולר הולך קודם כל לבנקים, לא נשאר הרבה כסף להשקעות, לתשתיות או לצמיחה אמיתית.

אז איך המצרי ברחוב לא מרגיש את זה?
כי המערכת יודעת "לגלגל". לוקחים חוב חדש כדי לסגור ישן. כל עוד המשקיעים והמדינות השכנות מזרימים דולרים – הגלגל מסתובב. אבל המחיר מחלחל לאט: דרך יוקר מחיה משוגע, שחיקה בשירותים הציבוריים ופיחות בערך הכסף.

2026: שנת המבחן
השנה הזו היא לא עוד שנה. מצרים עומדת בפני פירעונות של כ-27 מיליארד דולר. במצב כזה, כל ירידה בהכנסות – מתיירות, פחות אוניות בתעלת סואץ או ירידה בהעברות כספים מהמפרץ – הופך את גלגול החוב משגרה למתח קיצוני.

יש מוצא?
הנוסחה פשוטה על הנייר אבל קשה בשטח:
1️⃣ שהריבית העולמית תרד.
2️⃣ שיכנסו הרבה יותר דולרים (תיירות והשקעות למשל).
3️⃣ משמעת תקציבית שתפנה כסף מהחוב לצמיחה.

לסיכום, מצרים ממשיכה להלך על חבל דק מבחינה כלכלית. האם היא תצליח לצלוח את 2026 בלי זעזוע נוסף?

קרדיט: ערוץ דורון פסקין – הכסף שמניע את המזרח התיכון     קרדיט לתמונות: רשתות חברתיות