תרחיש "יום הדין" האיראני: אסטרטגיות , נזקים ואפשרויות תגובה ישראליות
תרחיש "יום הדין" האיראני מבוסס על אסטרטגיית רוויה (Saturation) רב-שכבתית שנועדה להכריע את מערכי ההגנה המתקדמים ביותר.
להלן פירוט המשמעויות והניתוח של שלבי המתקפה:
1. השלב הראשון: מתקפת הרוויה (500 טילים)
- המטרה: ריקון פיזי של מלאי המיירטים הישראליים ("כיפת ברזל", "קלע דוד" ו"חץ").
- הטקטיקה: שיגור מאסיבי של טילים זולים יחסית ופשוטים יותר. מאחר שעלות מיירט (כמו "חץ 3" או "קלע דוד") גבוהה משמעותית מעלות טיל תוקף פשוט, איראן מבקשת ליצור משוואה כלכלית ומבצעית שבה לישראל ייגמרו ה"חצים" לפני שלאיראן ייגמרו הטילים.
- משמעות מודיעינית: לפי דיווחים, איראן למדה את דפוסי היירוט הישראליים ושינתה את תזמון ופריסת המטרות כדי לאלץ את צה"ל לבזבז תחמושת הגנתית יקרה על איומים משניים.
2. השלב השני: המכה הקטלנית (500 טילי "חייבר")
- טיל ה"חייבר" (Kheibar): מדובר בדגם מתקדם (ממשפחת ה"חורמשהר") בעל טווח של כ-2,000 ק"מ וראש קרב במשקל של כ-1,500 ק"ג.
- טכנולוגיית MIRV (רכב חוזר מרובה):
- הסבר: ראש הטיל מתפצל בשיא הגובה למספר ראשי נפץ קטנים יותר, שכל אחד מהם נע לעבר מטרה נפרדת באופן עצמאי.
- הקושי ביירוט: במקום ליירט מטרה אחת גדולה, מערכות ההגנה צריכות להתמודד עם עשרות מטרות קטנות ומהירות בו-זמנית. זהו "סיוט" לכל מערכת הגנה אווירית, שכן הסבירות לחדירה של לפחות חלק מראשי הנפץ עולה דרמטית.
- יכולת תמרון: חלק מהטילים מצוידים בראשי קרב מתמרנים (MaRV) המאפשרים להם לשנות מסלול בשלב הסופי, מה שמקשה עוד יותר על חישוב נקודת היירוט.
קרדיט: AI
משמעויות אסטרטגיות וניתוח
- מעבר מהגנה להתקפה: ישראל מבינה כי לא ניתן להסתמך רק על הגנה פסיבית מול כמות כזו. התרחיש מחייב תקיפה מקדימה נרחבת על משגרים ומחסני טילים בתוך איראן לפני השיגור.
- תלות בבעלות ברית: ההערכות המודיעיניות מצביעות על כך שלישראל יהיה קושי להתמודד לבדה עם מלאי המיירטים הנדרש, מה שמחייב סיוע אמריקאי ישיר באספקה וביירוט (למשל באמצעות ספינות Aegis ומערכות THAAD).
- נזק לתשתיות: בניגוד למתקפות העבר, תרחיש כזה מכוון להרס מסיבי של תשתיות לאומיות (חשמל, מים) ובסיסי חיל האוויר, ולא רק כ"פעולת תגמול" סמלית.
- הרתעה הדדית: איראן משתמשת בתרחיש זה כקלף מיקוח מול אפשרות של תקיפת מתקני הגרעין שלה, מתוך הבנה ש"מחיר הכניסה" למלחמה כוללת יהיה בלתי נסבל עבור העורף הישראלי.
קרדיט: AI
ניתוח העימות הטכנולוגי שבין מערכת ה"חץ" לראשי הנפץ המתפצלים:
1. הפן הטכנולוגי: "חץ 3" מול טכנולוגיית MIRV
מערכת החץ 3 היא חוד החנית של ההגנה הישראלית, והיא תוכננה ליירט טילים בליסטיים עוד כשהם בחלל (מחוץ לאטמוספירה). במפגש מול טיל "חייבר" עם ראשי נפץ מתפצלים, האתגר הוא כפול:
- יירוט ב"שלב הנשיאה": האסטרטגיה הישראלית היא לנסות ולפגוע בטיל האיראני לפני שראש הנפץ מתפצל. אם ה"חץ 3" פוגע בטיל כשהוא עוד כיחידה אחת בחלל, הוא משמיד את כל ראשי הנפץ בבת אחת.
- בעיית ה"מטרות המרובות": ברגע שראש הנפץ התפצל (MIRV), המכ"ם הישראלי ("אורן אדיר") צריך לעקוב אחרי עשרות עצמים קטנים בו-זמנית. במצב כזה, נדרש שיגור של מיירט מול כל תת-ראש נפץ, מה שעלול להוביל ל"צמא למיירטים" – מצב שבו נגמרת התחמושת המדויקת מול נחיל של מטרות.
- הלוחמה האלקטרונית: חלק מהטילים האיראניים כוללים "פיתיונות" (Decoys) – בלונים או חתיכות מתכת שנועדו להטעות את המיירט ולגרום לו לרדוף אחרי מטרה דמה.
קרדיט: אינדיה ניוז
2. הערכות העורף הישראלי: תרחיש "עלטה" ונזק לתשתיות
במצב של מתקפת 1,000 טילים, הנחת העבודה של פיקוד העורף היא שמערכות ההגנה לא יצליחו ליירט 100% מהאיומים. המשמעות היא פגיעות ישירות בנקודות אסטרטגיות.
| תחום | משמעות בתרחיש "יום הדין" |
|---|---|
| אנרגיה | תרחיש "עלטה" – פגיעה בתחנות כוח שעלולה להוביל להפסקות חשמל של ימים בכל רחבי הארץ. |
| תקשורת | קריסת רשתות סלולריות עקב עומס יתר או פגיעה פיזית באנטנות ומרכזיות. |
| אספקה | "כלכלת חירום" – הצטיידות מראש במים (3 ליטר לאדם ליום), גנרטורים, מזון יבש ומכשירי רדיו מבוססי סוללות. |
| שהייה במקלטים | בשונה מסבבים קודמים, מדובר על שהייה ממושכת (שעות ואף ימים) בשל גלי תקיפה חוזרים. |
3. הניתוח האסטרטגי: "הגנה אקטיבית" מול "מכת נגד"
ישראל מבינה שאין פתרון הגנתי הרמטי ל-1,000 טילים. לכן, התוכנית המבצעית כוללת:
- סיכול מנע: שימוש בחיל האוויר ובטילים לטווח רחוק כדי להשמיד את ה"חייבר" עוד על כני השיגור באיראן.
- סיוע אמריקאי (THAAD): הצבת מערכות אמריקאיות בישראל כדי להוסיף "שכבת הגנה" נוספת שתוריד את העומס ממערכת החץ.
- הרתעה גרעינית (לפי מקורות זרים): ישראל שומרת על "עמימות", אך המסר לאיראן הוא שמתקפה שתמיט חורבן על ערי ישראל תיענה בתגובה שתסיים את קיום המשטר בטהרן.
קרדיט לתמונות: אלחדת' – רשתות חברתיות