הודאות "מדהימות" של סוכן מוסד שסייע לאתר את מקום מסתורו של נסראללה

העיתון הלבנוני אל-מודון חשף פרטים חדשים על החקירות שמנהלת המינהל הכללי לביטחון פנים נגד העצור, מוחמד ס., שהואשם בביצוע משימות ריגול עבור המוסד הישראלי, שחלקן קשורות להתנקשויות נגד בכירים וחברי חיזבאללה.

על פי העיתון, מנהלת הביטחון הכללי סיימה את חקירותיה עם העצור לפני שבועות והפנתה אותו לבית המשפט הצבאי הקבוע בביירות, שם הוא עובר כעת חקירה בפני שופט החקירה הצבאי, בעודו עצור לבקשת המשטרה הצבאית.

קרדיט: סטפ ניוז

 

הודאות בכתב… ומפעיל המתגורר בבולגריה

המידע מצביע על כך שמוחמד ס. מסר הודאות בכתב "מזעזעות", שכללו מתן מידע רגיש לקצין מוסד בשם מרטין, המתגורר בבולגריה, באמצעות אפליקציית צ'אט מוצפנת.

המידע כלל שמות של פעילים בקבוצה האסלאמית – כוחות השחר, כולל קרוב משפחה שלו שחוסל מאוחר יותר על ידי רחפן ישראלי במג'דל אנג'אר.

 

הודאה בהעברת מידע שעשוי היה לתרום להתנקשותו של חסן נסראללה

העיתון אומר כי "ההודאה החמורה ביותר" הייתה הודאתו של העצור כי סיפק מידע לוגיסטי שעשוי היה לתרום להתנקשותו במזכ"ל חיזבאללה לשעבר, חסן נסראללה, וציין כי הוא נשבר במהלך אחת הישיבות לאחר שעומת עם הודאות אלו.

 

משימות שטח בשכונת א-דאחייה

על פי החקירות, מוחמד ס. הודה כי שהה בלבנון בקיץ 2024 לפני פרוץ המלחמה, וכי קיבל קואורדינטות של מיקומים בפרברים הדרומיים – שכונת א-דאחייה ממפעילו, שביקש ממנו לערב את חברי קבוצתו במשימות.

מדבריו עולה כי הקבוצה פנתה למקומות ספציפיים המצוידים במכשיר מיוחד למדידת עומק מתקנים תת-קרקעיים, הנחשבים לפירי אוורור למנהרות או מבנים השייכים לחיזבאללה, במטרה להקל על תקיפותיהם הצבאיות.

 

פגישה בבולגריה לאחר ההתנקשות

העצור הצהיר כי עזב את לבנון עם פרוץ המלחמה ועבר לבולגריה, שם פגש את מפעילו "מרטין" וסוכנים נוספים, וקיבל 4,000 דולר "כמתנה" לאחר ההתנקשות בנסראללה, לפני שהתבקש לחזור ללבנון כדי להתכונן ל"מבצע שני".

 

מעצרו התרחש במקרה במהלך חקירה אחרת.

התברר כי מוחמד ס. נעצר בסוף שנת 2024 במהלך חקירה שפתח הביטחון הכללי בנוגע להיעלמותו של אזרח סורי-אוקראיני שחשוד גם הוא בקשר עם ישראל.  

לאחר סקירת מצלמות המעקב, נראה כי הוא נפגש עם העצור במחסן בנקאש, אותו שכר האחרון תמורת 30,000 יורו למשך שישה חודשים.

The Spy Game of Israel: From Damascus to Tehran! | Malik Jahangir Iqbal

קרדיט: רשתות חברתיות