במקרה של התקפת אמת של טילים בליסטיים על ישראל… מהיכן צפויים הטילים להיות משוגרים? חיתוך מצב עדכני

על פי ניתוח נתוני מודיעין גלוי (OSINT) והערכות אסטרטגיות לינואר 2026, להלן מיפוי של מוקדי הכוח המרכזיים במערב איראן, המשמשים כעמוד השדרה של מערך הטילים הבליסטיים המכוון לעבר ישראל ובסיסי ארה"ב.
המיקומים שיצויינו מייצגים אזורי שיגור, בסיסי משמרות המהפכה (IRGC) ומתקני אחסון תת-קרקעיים שאסטרטגית הם הקרובים ביותר לחזית המערבית.

קרדיט: דובר צה"ל

 

מוקדי השיגור והפריסה המרכזיים:
* מרחב כרמאנשאה (Kermanshah) – "בירת הטילים":
* חשיבות: זהו המרכז הלוגיסטי והמבצעי החשוב ביותר. במרחב זה ממוקמים בסיסים כמו בסיס פנג'ה-עלי, שבו על פי דיווחים קיימות סוללות טילים בליסטיים מוכנות לירי בתוך דקות.
* סטטוס נוכחי: זוהתה תנועה מוגברת של משגרים ניידים (TELs) מבסיסי הקבע לעמדות ירי מוסוות בתוך ואדיות ומנהרות הרריות.

* בסיס האימאם עלי (ח'ורמאבאד, לורסתאן):
* חשיבות: אחד האתרים הגדולים והמבוצרים ביותר באיראן לאחסון טילים בליסטיים לטווח בינוני (כמו ה"שיהאב 3" וה"ח'ייבר שקאן"). הבסיס חפור עמוק בתוך ההרים, מה שמקנה לו חסינות גבוהה מפני תקיפות אוויריות רגילות.
* סטטוס נוכחי: דיווחי לוויין מעידים על הכשרת שטחי שיגור חדשים בקרבת המתקן התת-קרקעי.

* מרחב תבריז (Tabriz) – האגף הצפוני:
* חשיבות: משמש כעורף אסטרטגי המאפשר ירי בזוויות שונות המקשות על מערכות הגנה אווירית. בסיסי הטילים כאן מגובים בתשתיות של נמלי תעופה צבאיים.

השמדנו שליש מיכולת שיגור הטילים של איראן; מה יקרה עכשיו?

קרדיט: דובר צה"ל

 

ניתוח המצב המבצעי לינואר 2026:
* הערכות למתקפה/מכה מקדימה: הפריסה האיראנית הנוכחית היא "דינמית". המשגרים אינם נשארים בנקודה אחת יותר מ-12 שעות כדי למנוע נעילה של חיל האוויר האמריקאי או הישראלי.
* שימוש ב-GPS Jamming: סביב המוקדים המסומנים במפה, מדווחים מקורות OSINT על שיבושי GPS קשים, שנועדו להטעות חימוש מונחה מדויק.
* מסר לתושבי ישראל: בניגוד לעבר, איראן אינה מסתמכת רק על כמות, אלא על דיוק. הטילים המוצבים בנקודות אלו מצוידים בראשי קרב מתמרנים (MaRV) המקשים על היירוט.
מידע זה מהווה תשתית לניטור דריכות המשטר. כל שינוי בתדירות טיסות המטען לבסיסים אלו עשוי להוות "סימן מעיד" ליציאת תקיפה לפועל.

נכון לדיווחים האחרונים (ינואר 2026), רוב המשגרים הניידים נמצאים בתנועה מתמדת בין נקודות אלו לבין "חורשות הסתרה" כדי למנוע זיהוי לווייני רציף.

קרדיט: רשתות חברתיות