הדינמיקה המרתקת שיצרו התקיפות הישראליות הקטלניות בתימן ביחסיה עם מדינות ערב המתונות – חיתוך מצב של תחילת 2026
התקיפות הישראליות בתימן, ובראשן מבצע "יד ארוכה" והמבצעים שבאו בעקבותיו ב-2025, יצרו דינמיקה מרתקת ומורכבת ביחסי ישראל עם מדינות ערב המתונות (הציר הסוני).
מצד אחד, המדינות הללו חייבות לגנות רשמית את התקיפות בשל דעת הקהל הערבית, אך "מתחת לרדאר" האינטרסים שלהן חופפים לאלו של ישראל באופן חסר תקדים.
1. ערב הסעודית: השותפה השקטה
סעודיה רואה בחות'ים איום קיומי הרבה לפני שישראל ראתה בהם כאלו. המלחמה הסעודית בתימן (שהחלה ב-2015) הותירה את הסעודים עם צלקות עמוקות.
* סיפוק מהחלשת החות'ים: בכירי השלטון בריאד חשים סיפוק מכך שישראל עושה את "העבודה השחורה" שהם לא הצליחו להשלים – פגיעה אנושה בתשתיות הנפט והנמלים של החות'ים.
* תיאום אווירי: לפי פרסומים זרים, התקיפות הישראליות בתימן מתואמות ברמה כזו או אחרת עם הסעודים כדי למנוע חיכוך במרחב האווירי. סעודיה מאפשרת מעבר של כלי טיס ישראליים (או לפחות "עוצמת עיניים") בדרכם דרומה.
* המסר לאיראן: עבור סעודיה, העוצמה הישראלית היא תעודת ביטוח נגד ההתפשטות האיראנית.
2. מצרים: בין הכלכלה לריבונות
עבור מצרים, החות'ים הם קטסטרופה כלכלית.
* הפגיעה בתעלת סואץ: חסימת באב אל-מנדב על ידי החות'ים הובילה לירידה של עשרות אחוזים בהכנסות מצרים מתעלת סואץ (מקור מטבע חוץ קריטי). לכן, כל פעולה ישראלית שמחלישה את היכולת החות'ית לאיים על השיט היא אינטרס מצרי מובהק.
* החשש מהסלמה: מנגד, מצרים חוששת שפעולה ישראלית חריפה מדי תבעיר את הים האדום ותהפוך אותו לאזור מלחמה קבוע, מה שירחיק חברות ספנות לצמיתות.
3. איחוד האמירויות וירדן: ציר הלוגיסטיקה
* איחוד האמירויות: כמי שנפגעה בעבר מתקיפות כטב"מים חות'יים על אבו דאבי, האמירויות תומכות בקו התקפי נחוש. הן רואות ביכולת היירוט והתקיפה של ישראל מודל לחיקוי והגנה.
* הגשר היבשתי: בעקבות האיומים הימיים בבאב אל-מנדב, התחזק "הגשר היבשתי" העובר מהאמירויות, דרך סעודיה וירדן לישראל. שיתוף הפעולה הזה, שנשמר בפרופיל נמוך, מוכיח שהברית האסטרטגית חזקה מהאיומים החות'יים.
4. השינוי בתפיסת "האויב המשותף" (2026)
בינואר 2026, אנחנו רואים התגבשות של "נאט"ו מזרח-תיכוני" לא רשמי:
* מודיעין משותף: שיתוף פעולה הדוק בין המודיעין הישראלי, הסעודי והאמריקאי לגבי תנועות טילים בתימן.
* מערכות התראה: פריסת מכ"מים אמריקאיים במדינות המפרץ ש"מדברים" עם מערכות ההגנה הישראליות.
* לגיטימציה שקטה: בניגוד לעבר, הגינויים הערביים לתקיפות בתימן הם "רפים" יחסית, ומתמקדים בדאגה הומניטרית לאזרחי תימן ולא בהגנה על הריבונות החות'ית.
קרדיט: רשתות חברתיות
לסיכום: ישראל הצליחה להפוך את האיום החות'י להזדמנות לחיזוק היחסים עם המדינות הסוניות. הן רואות בישראל את "בעל הבית" שמסוגל להגיב בעוצמה שאין לאף מדינה אחרת באזור, כולל ארה"ב לעיתים, בשל מגבלות פוליטיות.
המדינות הסוניות מסתכלות ,בעצם ימים אלו, בהשתאות רבה , איך החות'ים הוצאו למעשה מפעולה מול החזית הישראלית ואיך הם לא ששים להתחיל שוב בירי ותגובת נגד מול ישראל בעוד שמול סעודיה לא מפסיקים מעשי האיבה , אומנם באש קטנה, אך כל רגע הם יכולים להתרומם לגובה בלתי נסבל מבחינת סעודיה.
ישראל בהחלט הוכיחה לכל מדינות ערב שאם היא מוכנה להתמודד מול סיכונים נגדה היא כנראה יכולה להיות בת ברית נאמנה לכל מדינה ערבית הנאבקת בשלטון טרור שמדינות שכנות מקיימות על מנת להשיג הישגים פוליטיים.
קרדיט: AI