קברם לא נודע

אתמול היה  עשרה בטבת, נקבע כצום המציין את תחילת מצור נבוכדנצר על ירושלים. שתי סיבות נוספות לתענית הם; מות מנהיג הגאולה עזרא הסופר, ותרגום התורה ליוונית (הספטואגינטה) בציווי המלך היווני תלמי. המאורעות הללו לא היוו את הרעה בעצמה, אבל מהם התפתח אסון וחורבן לעמנו, כמו כתבי האוון-גיליון הנוצרים שנוצרו מתרגום השבעים. מאורעות נוספים שהוסתרו מהסיבות לצום הם לידת יש”ו, ומות תלמידו שמעון כיפא (פטרוס שנשלח בידי חכמינו לפי מסורתנו להוציא את הנוצרים מקרב היהודים בירושלים אל רומא, ולהפריד את מנהגיהם משל היהדות).
לאחר הקמת מדינתנו, קבעה הרבנות הראשית לתאריך זה את יום הקדיש הכללי בו מזכירים את נשמותיהם של בני עמנו שמועד רציחתם בשואה לא ידוע. בתאריך זה (1.1.39) הוצאו יהודי גרמניה מחוץ לחוק בעקבות אירועי ליל הבדולח .
מול השואה זוטא  שערכו שליחי אירן העזתיים, נזכור כי בניגוד להכחשת השואה האירנית, היטלר הצורר עצמו העריץ את התרבות האירנית הארית שהוא גנב במרמה לעצמו. והמסקנה המעודדת, המעצמות שקמו להשמיד את היהודים  נפלו , ואנו שרדנו ועלינו.

קרדיט:   קריקטורות בטלגרם     קרדיט לתמונה: עיטורי עץ המולד באושוויץ. איור: יאן קומסקי, אושוויץ