מאות חיילים קולמביאנים פותו להגיע להלחם בסודן. מה מאחורי? חלק א’
מאות חיילים קולומביאנים לשעבר פותו להגיע לסודן עם הבטחה למשכורות נדיבות מהאמירויות. מה שרבים מצאו במקום זאת היה מוות במלחמה רחוקה, שהתאפיינה בהרג המוני, אונס, רעב וגיוס ילדים.
חקירת סוכנות הידיעות AFP חשפה כיצד שכירי חרב קולומביאנים הגיעו לצד השני של העולם דרך רשת של רווח ושתיקה המשתרעת מהרי האנדים ועד דארפור.
באמצעות ראיונות עם בני משפחה ושכירי חרב, רישומי תאגידים ומיקום גיאוגרפי של צילומי שדה קרב, סוכנות הידיעות AFP יכולה לחשוף כיצד הם חיזקו את שורות כוחות התמיכה המהירה (RSF), שהואשמו ברצח עם.
הנה כמה מהממצאים העיקריים של AFP :
+ בתחילה גויסו באמצעות וואטסאפ, והובאו לסודן דרך איחוד האמירויות הערביות, שם עברו משימות אימון קצרות.
+ לאחר מכן הם נסעו לסודן דרך לפחות שני מסלולים: אחד דרך מזרח לוב, תומכי איחוד האמירויות הערביות, ואחד דרך בסיס אווירי בבוסאסו, סומליה, בו שוכנים אנשי צבא איחוד האמירויות.
+ מיקום גיאוגרפי של קטעי וידאו שצולמו על ידי שכירי החרב עצמם מציב אותם בזירת הקרבות הקשים ביותר בדארפור.
+ שותפו לשעבר של קולונל קולומביאני בדימוס, שהושתו עליו סנקציות מארצות הברית, אומר שהמשימה הייתה לגייס 2,500 איש לשורות ה-RSF.
מאז התפרצותה בשנת 2023, סודן נקרעה לגזרים על ידי המלחמה בין ה-RSF לצבא, המונעת על ידי אינטרסים אזוריים מתחרים, כולל של איחוד האמירויות הערביות, מצרים, ערב הסעודית ואיראן.
שכירי חרב זרים הופיעו משני צידי המלחמה, רובם ממדינות אפריקאיות כמו אריתריאה וצ’אד.
אבל אף אחד מהם לא ניהל מבצע מתוחכם כמו הקולומביאנים, המבוקשים בזכות מומחיותם בלוחמה עם כטב”מים וארטילריה.
בתמורה, הם קיבלו 2,500 עד 4,000 דולר לחודש, על פי חייל לשעבר, עד פי שישה מקצבת הצבא שלהם.
ב-9 בדצמבר הטילה ארצות הברית סנקציות על ארבעה אזרחים קולומביאנים וחברותיהם בשל תפקידם ברשת הבין-לאומית.
אבל היא לא ציינה את שם הצומת האמירתי של המבצע: קבלן אבטחה פרטי בשם Global Security Services Group, שבסיסו באבו דאבי ומתגאה ברשימת לקוחות הכוללת מספר משרדי ממשלה אמירתיים.
איחוד האמירויות הערביות הכחישה שוב ושוב את תמיכתה ב-RSF. בתגובה לפניות AFP בנוגע לכתבה זו, אמר בכיר כי איחוד האמירויות הערביות מאמינה “שקיים דפוס של דיסאינפורמציה סביב המלחמה הזו שאינו מועיל לאף אחד”.
אימון ילדים בדארפור
בקולומביה, משפחות שכירי החרב סובלות בשקט. “הם עדיין לא הביאו את גופתו הביתה”, אמרה אלמנה אחת, שפחדה למסור את שמה.
בעלה, בן 33, חייל לשעבר, מת שלושה חודשים לאחר שהגיע לסודן באמצע 2024, כאשר המערכה הפרימליטית לכיבוש מערב דארפור הייתה על סף קשיים. במשך חודשים, לוחמים צרו על המעוז האחרון של הצבא, אל-פאשר.
למרות שדווח כי כוחות ה-RSF מפקדים על עשרות אלפי לוחמים, רובם חיילים רגליים בעלי כישורים נמוכים, טובים יותר במתקפות אונס וביזה מאשר בפעולות המתוחכמות ארוכות הטווח של הקולומביאנים.
“בתמיכת לוחמים קולומביאנים”, על פי ארצות הברית, כבשו לבסוף כוחות ה-RSF את אל-פאשר באוקטובר, על רקע עדויות להרג המוני, חטיפות ואונס.
סרטונים שאומתו ואותרו גיאוגרפית על ידי AFP מראים קולומביאנים בתוך העיר וסביבתה לפני ההשתלטות.
באחד הסרטונים הם חולפים על פני חורבות מחנה זמזאם החרוכים. “הכל הרוס”, אומר גבר עם מבטא קולומביאני.
המחנה נכבש באפריל; יותר מ-400,000 איש נמלטו ועד 1,000 נהרגו במה שלטענת הניצולים היו מעשי טבח אתניים.
תמונות אחרות מראות את אותו גבר מצטלם עם נערים המחזיקים רובי סער. בתמונות אחרות, חבריו מלמדים לוחם לירות ממשגר רקטות.
מיליציה הקשורה לצבא טוענת כי עד 80 קולומביאנים הצטרפו למצור מאוגוסט.
תמונות שסופקו על ידי דובר הכוחות המשותפים, אחמד חוסיין – שנהרג בעצמו מאוחר יותר במהלך מתקפת ה-RSF על אל-פאשר – מראות את גופתו המדממת של אותו אדם, שזוהה על ידי תווי פניו וגשר השיניים שלו, שסומן כ”מפקד” המחלקה.
רשויות המזוהה עם צבא סודאן טוענות כי לפחות 43 קולומביאנים נהרגו.
משרד החוץ של קולומביה אומר שמספר לא ידוע של אנשים “רומו” על ידי רשתות הברחת אנשים כדי להגיע לסודן.
קרדיט: AFP קרדיט לתמונות: מתוך רשתות חברתיות