קצרצר לפרשת “מקץ” – לראות את ה”אחֵר” מקרוב

קצרצר לפרשת מקץ – אמר ר’ יונתן : לראות את ה”אחֵר” מקרוב

כשבני יעקב מגיעים למצרים בפעם הראשונה לרכוש אוכל בשל הרעב בארץ, הם ניצבים לפני המשנה למלך, והתורה מתארת את שאירע: “וירא יוסף את אחיו ויכירם ויתנכר אליהם וידבר איתם קשות… ויכר יוסף את אחיו, והם לא הכירוהו” (בראשית מ”ב, ז-ח).

השורש נכ”ר מופיע כאן ארבע פעמים, ובשני משמעים מנוגדים: להכיר-לזהות; להתנכר-להסתיר את הזהות.

כיוון שאחי יוסף לא זיהו אותו, הוא היה עבורם “אחֵר”, אך בסופו של דבר הוא התגלה בתור אח. וזה ההפך ממה שהם עשו בעבר – הם התייחסו אל האח בתור אחר. [וכך פירש “אור החיים” את האמור על אחי יוסף: “וַיִּרְאוּ אוֹתוֹ מֵרָחוֹק – מריחוק הלבבות, שלא ראוהו כראית אחים לאחיהם אלא כאיש מרוחק מהם”.]

לדברי הרב זקס, זו השאלה המרכזית של ספר בראשית כולו – מה מעמדו של הזולת, האם הוא אח או אחר? והמסר של הספר הוא, שאם נתקרב אליו ונאזין לקולו, נגלה שהוא אכן אח, שכולנו אחים ואחיות, בני אדם וחוה, וא-לוהים הוא אב לכולנו.
לדבריו, אם נרצה לשנות לטובה את התנהגותו של מישהו, יהיה עלינו כביכול להיכנס לנעליו, לנסות להרגיש מה הוא מרגיש, ואז לומר משהו או לעשות דבר שיהיה מכוון אל הרגשות האלה ולא אל הרגשות שלנו.

והוא חותם באומרו: “זה לא קל. יחידי סגולה מצליחים בכך. והם משנים את העולם”.
(ראו: הרב י’ זקס, לא בשם הא-ל: אל מול האלימות הדתית, עמ’ 160-159; רעיונות משני-חיים, עמ’ 81–84.)

בברכת שבת שלום וחנוכה שמח, פרופסור (אמריטוס) עמוס פריש – ראש החוג לתנ”ך לשעבר באוניברסיטת בר אילן

קרדיט לתמונות: המועצה הדתית רעננה