שת”פ מצרי-סעודי לשמירת האינטרסים המשותפים בים סוף ובמדינות השוכנות לחופיו. האסטרטגיה שמאחורי

מצרים וערב הסעודית מתגברות על חילוקי דעות פעוטים ומתחילות לפעול כדי להגן על האינטרסים שלהן בים סוף ובסודן. יש אפשרות קרובה להתערבות צבאית משותפת (מצרים-סעודיה) כדי להגן על האינטרסים הביטחוניים בים סוף ולכפות יציבות בסודן ובקרן אפריקה.

כולם הופתעו מביקורו המפתיע של ראש המטה הכללי של הצבא המצרי בערב הסעודית, לאחר ביקורו בסודן, בזמן שנשיא אריתריאה שהה במצרים.

המהלך המצרי-סעודי נועד לתמוך ישירות בצבא סודן ולהציל את סודן מניסיונות של גורמים חיצוניים לשלוט במדינה ובנמלים החיוניים בפורט סודן, ההופכים למטרה עבור אלו החושקים בהם, במיוחד לאור ניסיונותיה של איחוד האמירויות הערביות לכפות את השפעתה שם – דבר שסעודיה, הסובלת מחילוקי דעות גדולים עם איחוד האמירויות הערביות, דוחה, וחלק ממפלגותיה מואשמות בתמיכה במיליציות של כוחות התמיכה המהירה באמצעות נשק, שכירי חרב וכסף.

ים סוף הוא אחד מהמוצאים החשובים ביותר לייצוא נפט סעודי לים התיכון, אירופה ואמריקה, והוא גם עורק חיים עבור מצרים בשל חיבורו לתעלת סואץ, מה שגורם לשתי המדינות להסכמה שבשתיקה שלא לאפשר לגורמים חיצוניים להתערב בציר אסטרטגי זה.

באותו הקשר, אתיופיה ממשיכה להפיץ איומים חוזרים ונשנים, ונצפו תנועות קרקעיות שעשויות להצביע על כוונה לפלישה לאריתריאה כדי להגיע לנמל האסטרטגי של אסאב, במטרה להפוך אותו לנמל תחת השפעה אתיופית-ישראלית.

ראש הממשלה אביי אחמד, שכהונתו מסתיימת בתחילת 2026, עשוי לנקוט בדחיית הבחירות כאפשרות. אפשרות זו עשויה להיות קשורה לפרוץ סכסוך או מלחמה – כלי שניתן להשתמש בו גם כדי לרסן סכסוכים פנימיים, במיוחד באזור אמהרה, הממשיך להילחם בצבא אתיופיה. אביי אחמד נהנה גם מתמיכה ניכרת מצד אלו המבקשים גישה לים.

בתגובה, זימנה מצרים את נשיא אריתריאה לביקור בן חמישה ימים, במהלכו נפגש עם הנשיא עבד אל-פתאח א-סיסי יחד עם בכירים בצבא ובמודיעין, בציפייה להתערבות אפשרית ישירה מצרית-סעודית בנושא האריתריאי.

ייתכן שנראה בחודשים הקרובים מבצע צבאי מצרי מכריע מעבר לגבולותיה שמטרתו לערער את יכולותיו של צבא אתיופיה אם יתקדם לתוך אריתריאה.

בסודן, יינתן סיוע ישיר לכוחות הסדירים כדי לעצור את מצב הכאוס, וצפוי כי יבוצעו גיחות אוויריות אינטנסיביות, משותפות וממוקדות, בלתי מזוהות, לחיסול מחנות ומחסני נשק של כוחות הסיוע המהיר, כהכנה לחזרת היציבות לקרן אפריקה, ובאופן שיגן על המדינות שלחופי ים סוף.

לסיכום, ללא קשר למתיחות או ניסיונות לערער את יציבות היחסים, האינטרסים המשותפים בין מצרים לערב הסעודית חזקים מכל חילוקי דעות שטחיים. יחד, שתי המדינות מהוות מעצמה אזורית משמעותית ומשפיעה, ומצרים לא תהסס להגן על ביטחונה בים סוף ועל ריבונותה הלאומית – כל איום או חדירה למסדרון האסטרטגי של ים סוף ייחשבו לקו אדום ועשויים להצדיק התערבות צבאית מקיפה ומכרעת. בימים הקרובים נעקוב אחר החזיתות סודן-אריתריאה, שכן ייתכן שנופתע מתנועות מהירות בשטח.

קרדיט: ד”ר סעד פאטימה אלחסאני – אוניברסיטת אורגון – ארה”ב     קרדיט לתמונות: רשתות חברתיות