לקחים חשובים לבניה מחודשת ומשופרת של צה”ל בעקבות מלחמת ה 7 לאוקטובר – חשיבות המודיעין. מאמר שלישי בסדרה

לקחים חשובים לבניה מחודשת ומשופרת של צה”ל בעקבות מלחמת ה 7 לאוקטובר – חשיבות המודיעין.

המאמר מס’ 3 הוא המשך למאמרים מס’ 1 ו 2 בנושא.

המאמר מס’ 1′ עסק בגודל המתחייב של החלק הקרבי של הכוח החמוש המאורגן של מדינת ישראל שכולל את הצבא והמשמר הלאומי.

 

המאמר מס’ 2′ עסק ברמת ואיכות האימונים המינימלית הנדרשת לצבא כדי להבטיח את הניצחון על האויב או למנוע תבוסה.

 

כך גם המאמר הנ”ל עוסק בהקפדה על התקנים הנדרשים ליח’ ולאמל”ח וכן בהקפדה על רמת התחזוקה הנדרשת. המאמר הנוכחי יעסוק במודיעין.

 

קשה לעיתים גם לא אפשרי לנצח ללא מודיעין טוב, נסביר מדוע.

ראשית יש לדעת שמודיעין ברמה גבוהה או נמוכה היה גם בעת העתיקה לכל הצבאות הגדולים.

נכון לפני עידן החשמל לא הייתה התקשורת הנוכחית שטסה במהירות האור אבל גם אז היו מודיעין אנושי וגורמי הערכה.

לתפיסתי למודיעין 2 תפקידים עיקריים.

1, מודיעין אסטרטגי שתפקידיו העיקריים הם:

א, מניעת הפתעות שתוצאותיהן כידוע הן אבדות כבדות נפגעים רבים ונזק כבד.

הפתעות בנוסח מלחמת יום הכיפורים שהתרחשה ב 6 באוקטובר 1973 והטבח בעוטף עזה שהתרחש כעבור בדיוק 50 שנה ביום ה 7 באוקטובר 2023, טבח שביצעו החמאס ושות’.

המדובר בחלק של המודיעין שנועד להעביר לקברניטים התרעה על מתקפת האויב הצפויה בקרוב, להעביר את ההתרעה מבעוד מועד.

המצב המתחייב הרצוי? זה התקן!

המודיעין נדרש להעביר התרעה לממשלה ולפיקוד העליון של צה”ל על פרוץ מלחמה ו/או “על מתקפה נרחבת צפויה של האויב וזאת בפרק זמן מינימלי של לפחות 48 שעות.

ההתרעה תכלול את המועד המדויק ברמת היום ולעיתים גם שעת המתקפה.

ההתרעה תכלול את תוכנית ההתקפה המדויקת לרבות הנתונים כגון גודל הכוח התוקף, האמל”ח שבו האויב ישתמש, והיכן במדויק תתבצע המתקפה, זאת כדי שלמדינה ולצבא יהיו מספיק זמן כדי להיערך נכון בהגנה וגם בהתקפה (לבצע מתקפת מנע?) ולגייס את כוחות המילואים.

כך גם מתן הזהרה מוקדמת למשטרה ולתושבים באזורים המותקפים.

מודיעין כנ”ל לא מושג רק ע”י אגף המודיעין של הצבא, המודיעין מושג גם ע”י ארגוני ביון אחרים, מידע דיפלומטי, מידע גלוי, מדינות חברות וכד’.

 

ב, הכנת מפת האיומים האזורית והעולמית:

הממשלה והמטכ”ל חייבים להכיר את העוצמות והחולשות של כל המדינות המוגדרות כמסוכנות לעיתים גם מוגדרות כאויב.

כך גם של כל מדינה שיכולה לסכן את האינטרסים של מדינת ישראל.

נתונים כגון: הגודל פיזי, הטופוגרפיה, כמות האוכלוסייה, הרמה הטכנולוגית של האוכלוסייה, העוצמה כלכלית לרבות משאבי טבע, המבנה והאיכות של הצבא, מיקום מתקני התשתית החשובים, מיקום מוסדות השילטון והביטחון החשובים, מיקום ראשי הביטחון והשילטון וכד’.

כך גם הערכות בנושא מגמות האויב מבחינת סיכון המדינה והאינטרסים של המדינה.

הגורמים האחראים על התחום הזה בנוסף על גורמי האיסוף והערכה בצבא ובארגוני הביון הם המועצה לביטחון לאומי, גורמי מחקר אקדמיים, דיפלומטים וכד’.

 

2, מודיעין טקטי

היעד של המודיעין הטקטי הוא אספקת מידע רצוף ומתעדכן על יעדים קבועים ומשתנים של המערך הבטחוני וגם הכלכלי של האוייב , על מיקום כוחות האויב והמתקנים החשובים שמהווים איום על המדינה ו/או האינטרסים של המדינה. כך גם מידע על מיקום המפקדים החשובים של האויב.

המידע יאפשר לייצר “בנק מטרות” דינמי שיסופק לכוחות הצבא לרבות ח”א ולכוחות ביטחון אחרים.

המידע הנ”ל הוא שמאפשר לצבא ולחיל האוויר לפגוע קשות באויב והוא מסופק למערכת הביטחון ע”י אגף המודיעין, כוחות הצבא באזורי הגבול וארגוני מודיעין.

האחראים על איסוף הנתונים של המודיעין הטקטי הם אגף המודיעין והיחידות הטכנולוגיות שלו אך גם ארגוני ביון וכוחות הצבא הסמוכים לגבולות.

 

לסיכום: מדינה וצבא ללא מודיעין יעיל לא יכולים להיות יעילים ולכן יתקשו אם בכלל לנצח כל אוייב ו/או למנוע ביעילות מתקפת פתע.

קרדיט: האנליסט אלי בר און – מתמחה בכלכלה, טכנולוגיה של אמל”ח כטילים מדויקים ולייזרים רבי עוצמה, ראש צוות הגנה אקטיבית ואש מנגד של המכון לטרור של אוניברסיטת רייכמן ובחקר ביצועים.  קרדיט לתמונות: ויקיפדיה ודובר צה”ל