מנקודת מבט איראנית: מי ניצח במלחמה בעזה?

“האם היה מנצח בסערה הזו?

ההסכם בין חמאס למשטר הציוני להפסקת המלחמה בעזה ולחילופי שבויים, למרות היותו אירוע מבורך מבחינת הפסקת שפיכות הדמים, העלה את השאלה החשובה הזו בדעת הקהל: מי ניצח באירוע הזה? גם התקשורת, מומחים ופעילים פוליטיים התייחסו לשאלה זו ביומיים האחרונים, ותשובות ניתנו.

כדי להגיע לתשובה מקיפה, מציאותית וחד משמעית, עלינו תחילה לקבל שמלחמת עזה, בהתחשב במניעיה ובהשלכותיה, לא הייתה ואינה מוגבלת לצד אחד. מלחמה זו החלה במבצע “סערה באל-אקצא” ב־15 בספטמבר 1402, נמשכה שנתיים, ובנוסף לחמאס ולמשטר הציוני, כללה גם את לבנון, סוריה, תימן ואיראן. גם מתקפת המשטר הציוני על קטאר היא תוצאה של אירוע זה, אך ניתן לייחס אותה גם לחמאס משום שהמטרה הייתה להתנקש במנהיגי התנועה, והשייחים של קטאר מעולם לא חשו אהדה למשטר הציוני. במילותיו של אמיר קטאר, הם עברו את המתקפה הזו בגמישות. כעת, נוכל לנסות להגיע למסקנה לגבי שאלת היום בכמה כיוונים.

1. המציאות היא שבניגוד לניתוחים והערות רבים, מבצע “סערה באל-אקצא” היה טעות. האמנו בכך מהרגע הראשון שקיבלנו ידיעה על המבצע, וכעת, לאחר שעברו יותר משנתיים, השתכנענו עוד יותר באמונה זו.

2. השמדת עזה, הכוללת את חורבן 80% מהמבנים וכל התשתיות, היא אובדן גדול. מותם של כ־68,000 גברים, נשים וילדים, פציעתם של כ־200,000 בני אדם ועקירת רוב תושבי הרצועה – אינם ניתנים להתעלמות.

3. נסיגתה של סוריה מהחזית האנטי־ציונית ובליעתה על ידי ארצות הברית וישראל היא אחת האבידות הגדולות ביותר של השנתיים האחרונות. יש לראות בהפסד זה אחת ההשלכות השליליות של מבצע סערה באל-אקצא.

4. חדירת המשטר הציוני לדרום לבנון, מותם של כ־4,000 בני אדם, בראשות סייד חסן נסראללה, היא אחת ההשלכות הישירות של המבצע. בנוסף, עלייתה לשלטון של ממשלה המזוהה עם ארצות הברית והמשטר הציוני בלבנון ביטלה את המאמצים שנעשו במשך כמה עשורים להרחיק את המדינה מתחום ההשפעה האמריקאית והציונית.

5. הנזק שנגרם לאנסאר אללה בתימן מבחינת הפסדים אנושיים וחומריים צריך להיחשב גם הוא כאחת ההשלכות של מלחמת עזה.

6. במלחמת 12 הימים שהטילו ישראל וארצות הברית על איראן, למרות שהתוקפים לא השיגו את מטרותיהם, מותם של כ־1,100 מבני ארצנו, כולל מפקדים צבאיים ומדענים, הוא אובדן גדול. כמו כן, הפצצת מתקני הגרעין של איראן הייתה אחת מההשלכות המזיקות של מלחמה זו.

7. המשטר הציוני, עם שנתיים של רצח עם בעזה ופשעים שונים בחלקים אחרים של פלסטין, לא הצליח להשיג את מטרותיו המוצהרות – השמדת חמאס ושחרור אסירים ישראלים. כעת הוא מנסה להשיג את שתי המטרות הללו באמצעות ההסכם. כמובן, ישראל הפכה לשנואה בדעת הקהל בכל רחבי העולם, ומנהיגי המשטר הורשעו והועמדו לדין בבית הדין הפלילי הבינלאומי. גם במלחמה עם איראן ספג המשטר אבדות חסרות תקדים.

8. עדיין לא ברור האם המשטר הציוני יעמוד בהסכם שערך עם חמאס במצרים לסגת מעזה ולהימנע מהמשך פשעיו לאחר שחרור האסירים הישראלים. חוסר הנאמנות של ארצות הברית והמשטר הציוני מונע מאיתנו להבטיח זאת.

בהתחשב בעובדות בלתי ניתנות להכחשה אלו, לא ניתן לזהות מנצח ברור באירועי השנתיים האחרונות. רק על ידי התבוננות במה שיקרה בימים, בשבועות ובחודשים הקרובים, ושילוב אירועים אלה עם האבדות שסבלו כל הצדדים, אולי ניתן יהיה להגיע לשיפוט מדויק בנושא.”

קרדיט: העיתון האיראני השמרן החשוב ג’ומהורי איסלאמי   תרגם: כרמל ניוז     קרדיט לתמונות:רשתות חברתיות