חייבים להיות טורפים! דעה
חייבים להיות טורפים.
אלו ימים עמוסים מול שטף דיווחים. ועבורי לפחות, ישנה הכרה שהמלחמה לא תסתיים. אני לא רוצה להגיד “העולם ערב מלחמת עולם שלישית” אך השינויים הדמוגרפים לצד עידן קיטון האוכלוסין, החובות העולמיים ומלחמות הסחר – יוצרים אווירה עצבנית שהסכמים נשברים ומלחמות סדירות נפתחות ונסגרות ברחבי העולם.
גם אם מחר נשב על קוקטייל בחוף נובה בעזה והחטופים ישובו המלחמה לא תסתיים. וגם אם נפרק את הרש”פ המלחמה לא תסתיים.
המזרח התיכון עובר תהליך התמוטטות, כי המעצמות הגדולות שיצרו את המזרח התיכון מתמוטטות ולא יכולות להמשיך לנהל ולשלוט בו.
המלחמה לא תסתיים כי טבעו של העולם הוא מלחמה.
העולם מחולק לטורפים ונטרפים.
אין דבר כזה להגיד “הלנצח נאכל חרב?”
כי כל אומה ריבונית חייבת להיות עם קילר אינסטינקט.
כל אומה ריבונית חייבת להיות עם עומק רוחני בדיוק כמו עומק אסטרטגי.
כל אומה ריבונית חייבת להיות בטופ הטכנולוגי והתעשייתי.
אנחנו חייבים להיות מאמינים ועשירים.
וזה קורה. במלחמת ישראל-איראן האומה היהודית תוך 12 יום כפתה מציאות חדשה על מעצמה ריבונית אחרת. ישראל פירקה את כל המזרח התיכון. ישראל היא הטופ הטכנולוגי, הצבאי ועם כוח אנרגטי ואסטרטגי.
אבל אנחנו צריכים עוד. אנחנו צריכים להיות הטובים ביותר.
כי כשעולים ליגה, לא מפסיקים לשחק כדורגל אלא היריבים הופכים לקשים יותר.
כשאתה מתעשר, אנשים אחרים רוצים את הכסף שלך.
כשאתה אדם חזק, אתה צריך להגן על הממלכה.
אנחנו צריכים את הצבא, הכלכלה והתעשיות הכי טובים שיש.
לפני דיון מעשי צריך דיון תודעתי: הבינוניות היא אויב, מדינות טורפות או נטרפות. אין אמצע, אין אזור נוחות. זה היה בלוף חריג ומוגבל אחרי נפילת ברית המועצות.
מי שחי באירופה –
אירופה כבר במלחמה. מלחמה פוליטית, כלכלית ודמוגרפית.
היא תרמית פירמידה וכך אימפריות נופלות: באיטיות משפילה וקריסה איטית כשהמנגנון רקוב מדי לרפורמה וגדול מדי לשינויים. אירופה מתבזה והיא לא מצליחה להגיב.
מעטים חזו את קריסת ברית המועצות,
מעטים חזו את משבר 2008,
מעטים חזו את הברקזיט האירופאי.
וזו הטרגדיה של אסונות: מעטים חוזים, המיינסטרים לא מקשיב.
וגם לגבי ארה”ב:
ארה”ב זו מדינה שיש בה היסטוריה של עבדות, מלחמת אזרחים קשה, היסטוריה של כליאת יפנים במלחמה.
אי אפשר לדעת מה יקרה איתה.
וכמו כשצועקים שריפה שריפה, וכשמתחילים לברוח מהמועדון וזה הופך לבלתי אפשרי –
בשעת משבר לא יהיו מספיק מטוסי אל-על להביא את כולם.
תחזרו לארצכם מיד.
וכאן בארץ ישראל –
העם העברי צריך להיות טורף.
טורפים.
מדינה שלא מתעסקים איתה.
התהליך הזה רק החל. ישראל כבר היום מעצמה בתחומים מסוימים.
צריך להצליח עוד. וינרים. טורפים.
לא תרבות ההסתדרות והקביעות, אלא היזמות.
לא תרבות הגנרלים העייפים, אלא ניצחון.
לא תרבות “אי אפשר”. אלא תרבות אפשר.
העולם משתנה עם הבינה המלאכותית. כולנו מרגישים זאת.
אנחנו יכולים לראות את התקופה הזו כעצב,
או תקופה של הזדמנויות חדשות של ימי מהפכה תעשייתית.
זה קורה.
בשקט.
התקשורת והטויטר לא רואים את זה, כי הם עסוקים בגידופים וקללות.
כי הם רואים את השחקנים ולא חוקי המשחק.
אך האדם היזם בישראל קם.
אך חוקי המשחק משתנים. בשטח. אני רואה זאת. מפגישה לפגישה, מפרויקט לפרויקט.
אנחנו בונים את האומה שלנו מחדש.
אלו ימים עמוסים.
אבל אנחנו דור הניצחון, אנחנו עם הנצח, התעורר ענק עברי קדום.
שבת שלום לישראל הגדולה ומעבר לכך.

קרדיט: ערוץ הטלגרם טופז רם קרדיט לתמונות: AI
