העסקה – יום היסטורי ? דעה

העסקה – יום היסטורי ?

1. ישראל בסיוע ארה”ב עשו לחמא”ס “כיפה אדומה”. במילים אחרות – מלכודת.
2. זו עסקה שנתפרה על דעת מערכת שלמה של מדינית האזור ומעבר לכך ומוגשת כעת לחמא”ס כפרודוקט שנאפה כבר בתנור.
3. ברמה התוכנית של פרטי העסקה יש פה ללא ספק טרייד אופ. חטופים, פירוק חמא”ס מנשקו וניהול פלסטיני טכנוקרטי בשלב הראשון.
4. התמורה הישראלית היא בדמות שתי נקודות עיקריות: נכונות ליצירת התנאים לשילוב הרשות הפלסטינית בהסדרים הפוליטיים ברצועה והחזרת שאלת האופק המדיני בדמות רעיון המדינה הפלסטינית.
5. אמנם, לכאורה מדובר בשתי נקודות תיאורטיות אבל כאלה בעלות משמעות לא רק לעתיד המערכת הפלסטינית אלא גם בהסתכלות כוללת על המזרח התיכון בואכה הסכמי אברהם שיקבלו טוויסט לכיוון חזרה ליוזמת השלום הסעודית.

6. אבל, מעבר להיבט התוכני צריך להסתכל על העסקה בפרספקטיבה רחבה. היא טובה לישראל בנקודת הזמן הנוכחית ולא רק כי ישראל מממשת דרכה את כל מטרות המלחמה.
7. היא טובה כי מימושה יאפשר לישראל להקים קיר ברזל מול הצונאמי המדיני עליה, ובעיקר מאחר והמלחמה בעזה היא אירוע אחד ממכלול של אירועים מלחמתיים ישראל עדיין תצטרך לנהל בשנים הקרובות.
8. האתגרים הם עצומים. המזרח התיכון אינו עומד להפוך לאזור משגשג של שלום. איראן היא בעייה עצומה, גם עניין חיזבאללה טרם נפתר וברקע מערכות חדשות שמבצבצות ויריבים חדשים ותיקים כמו תורכיה, סוריה ומצרים.
9. כל זאת במציאות גלובלית של מלחמה עולמית שאנחנו גם חלק ממנה וגם גורם בתוכה שנתון בסוג של בדידות רעיונית, כולל ביחס לסט הרעיונות של מי שאמורים להיות בני הברית שלנו במערב, ואינם אינם ממש כאלה.
10. ישראל זקוקה לחטופים, לריפוי שיבוא עם שובם אבל גם לזמן ולהתארגנות לקראת הבאות. אנו רחוקים מחזונות השלום, ואולי אם יש דבר מה מטריד בהופעה היום של טראמפ זו חוסר ההבנה לגבי התהליכים שעובר המזרח התיכון ובעיקר חוסר הבנה לגבי מוגבלות האסטרטגיה התועלתנית.

11. טראמפ דיבר היום הרבה על כסף, עסקאות ועל הרצון לחזרתיות לקדנציה הראשונה שלו מבחינת קידום הסכמי אברהם המבוססים על אינטרסים כלכליים. זה לא יקרה. המזרח התיכון נמצא כיום במקום אחר וכדאי לכייל ציפיות.
12. זה אגב, מה שאפשר לנתניהו להשלים עם שתי הצפרדעים בעסקה שנזכרו לעיל [מעורבות הרשות ואזכור השאיפה הלאומית הפלסטינית למדינה], בבחינת כלבים נובחים והשיירה עוברת. וכך יהיה גם הפעם.
13. אולי חוסר ההתמצאות של טראפ בענייני האזור יבוא לידי ביטוי מהר מהצפוי בדמות מה שסביר שיקרה, קרי – סירוב חמא”ס לתנאי העסקה כי עקרב היא תמיד עקרב. להבנתי זה התרחיש הסביר, אבל זה ממש לא משנה. ישראל כבר גזרה את הקופון.
14. אם חמא”ס יגיד לאו, ישראל תרחץ בניקיון כפיה ותוכל להמשיך ב’נכבה’ הזוחלת של הפלסטינים ברצועת עזה, הפעם מבלי שאף גורם ערבי או מערבי – פרוגרסיבי יוכל לצפצף נגדה ולהרים מולה קמפיין להוקעה, בידוד וסנקציות בינלאומיות.
15. בשורה התחתונה, ישראל היא המנצחת של הערב הזה. אולי לא בנוקאוט אבל בהחלט בנקודות. את העניין הזה, לדעתי, מבינים גם בעזה. בתת-קרקע וגם מעל פני הקרקע. אשר לשלום – הוא כנראה יידחה לפעם אחרת. המלחמה – עדיין איתנו.

קרדיט: חבר מערכת 301 – ד”ר דורון מצא      קרדיט לתמונות: רשתות חברתיות