האם סופם של החות’ים קרוב?

התקפותיהם המתמשכות של החות’ים על ישראל מפריכות את הטענות על פגיעות הרסניות ביכולותיהם הצבאיות ומעלות שאלות לגבי היכולת לחסל אותם.

התקפות אלו הולכות ומתגברות, בהתאם לרמת האיומים ההדדיים של “תגובות כואבות”.

ישראל לא הייתה לבדה במאמציה להפיל את החות’ים. מדינות הקואליציה הערביות הקדימו אותה בניסיון זה, וממשלת תימן המוכרת בעולם ומפלגות פנימיות אחרות הפעילו את כל יכולותיהן הפוליטיות והצבאיות כדי להשיג מטרה זו.

כל זה מצביע על הקושי של הצדדים הנוגעים בדבר לקבל את המשוואה ה”קפואה” הזו, וזה מעלה שאלות לגבי גורלם של החות’ים והאפשרות של מאמצים חדשים להפילם.

 

עבדול-מאליק אל-חות’י: המטרה של ישראל

יום לאחר שראש הממשלה שמונה על ידי החות’ים, אחמד ע’לב אל-רחווי, וכמה חברים נוספים בממשלתו נהרגו בתקיפה אווירית ישראלית על צנעא, פרסם שר ההגנה הישראלי ישראל כץ ציוץ בפלטפורמת X ובו נכתב: “עבדול מליק אל-חות’י, תורך יגיע. תישלח לפגוש את הממשלה שלך”.

הוא הוסיף באותו פוסט: “הסיסמה ‘מוות לישראל’ הכתובה על דגל החות’ים תוחלף בדגל הכחול-לבן של ישראל, שיתנוסס מעל בירת תימן המאוחדת”.

בהתייחסו לאיומים אלה ולאפשרות יישומם, אומר הסופר והפרשן הפוליטי התימני ד”ר מוניר אל-מאורי: “אם ישראל תצליח להרוג אותו, המשוואה תשתנה לחלוטין. ההנהגה הביניים תשתתף במרוץ השפעה כדי להוכיח את הלגיטימציה שלה”. הוא מסביר כי “הנחיות שטח רבות מיוחסות ישירות לעבדול-מאלכ, מה שהופך את היעדרותו לגורם המעכב את אחדות קבלת ההחלטות ולגורם פוטנציאלי לסכסוכים בין ההנהגה הצבאית לוועדות המהפכה”.

עבדול מאליק נמנע מהתקשורת ושמר על פרופיל נמוך מאז ניסיונות תקיפה אווירית וקרבות קרקעיים נגדו בשנת 2009.

ערב הסעודית הציעה פרס כספי עבור מידע שיוביל למעצרו.

צעד זה מאשר את חשיבות תפקידו המנהיגותי ואת תפקידו המרכזי במבנה הקבוצה.

“עבדול-מאלכ אל-חות’י אינו רק מנהיג פוליטי או צבאי; אלא נוצרה סביבו הילה דתית וכתתית כמנהיג הנתמך על ידי העם, בדומה לחסן נסראללה בחיזבאללה. היעדר סמל זה יוצר ואקום אידיאולוגי ומוסרי.”

עבדול-מאלק, בנו של הסמכות הדתית בדר אל-דין אל-חות’י, עבד כשומר ראש עבור אחיו חוסיין, מייסד תנועת הנוער המאמין, שהפכה מאוחר יותר לקבוצת אנצאר אללה.

אל-חות’י טיפס בסולם הדרגות בקבוצה משנת 2004, הגיע לראש הפירמידה והוביל את השתלטותה על צנעא בספטמבר 2014.

 

היחלשות החות’ים

מאז אמצע 2024, ישראל הגבירה את תקיפותיה האוויריות על עמדות החות’ים בתימן, כחלק ממבצע שכונה “מבצע זרוע ארוכה”.

התקפות אלו כוונו נגד מפקדות ממשלה ומתקנים חיוניים השייכים לקבוצה, כגון מחסני דלק ונשק ונמלי ראס עיסא, חודיידה וסליף. הן גרמו לאובדן אנושי וכלכלי משמעותי ושיבשו באופן משמעותי את יכולתה של הקבוצה לבצע פעולות צבאיות ולהשתמש בנמל התעופה צנעא להובלה וקבלת ציוד צבאי.

מבחינה כלכלית, התקיפות הישראליות גרמו להפסדים כספיים משמעותיים לחות’ים. הכנסות ממכסי דלק, שנאמדו בכ-1.8 מיליארד דולר בין אפריל 2022 ליוני 2024, ירדו, יחד עם הכנסות של כ-18 מיליון דולר לחודש ממפעלי מלט שנהרסו. סך ההפסדים הכלכליים עקב תקיפות נגד נמלים ושדה תעופה מוערך בכ-813 מיליון דולר.

עם זאת, אל-מאורי סבור כי “מעורבותם של החות’ים במערכה נגד ישראל הגדילה את הנטל עליהם וסיבכה את חישוביהם. הם נתונים ללחצים צבאיים, כלכליים ופוליטיים, אך הם גם שמרו על היכולת לשגר תקיפות ארוכות טווח, מה שהופך את תבוסתם המהירה באמצעות אופציה צבאית קונבנציונלית ללא סבירה”.

הקואליציה הערבית ניסתה במשך שנים להפיל את הקבוצה מבחינה צבאית, אך ניסיונותיה לא צלחו. הקבוצה ממשיכה לשלוט בצנעא ובצפון תימן וממשיכה להילחם בקרבות המתמשכים בתוך גבולותיה.

 

 

החות’ים בחישובים של איראן

החות’ים מסתמכים במידה רבה על תמיכה איראנית, בין אם באמצעות מימון צבאי, אספקת נפט או גיבוי פוליטי.

התקפות ישראל על התשתיות הצבאיות האיראניות והלחץ הכלכלי העז על טהרן עלולים להחליש את יכולתה של האחרונה לממן את “זרועותיה האזוריות”, ובכך להציב את הארגון בדילמה אסטרטגית, שכן הוא עלול להפוך מקלף לחץ איראני לנטל יקר.

בהינתן מציאות זו, ישנם משקיפים שמרחיקים לכת וחוזים שאיראן תקריב את החות’ים אם איום קיומי על משטרה יצדיק זאת. אחרים אינם שוללים חזרה על המודל הסורי בתימן, עם נפילת החות’ים, כפי שקרה לבעל בריתה של איראן, בשאר אל-אסד.

“הקבוצה נידונה להיעלם, אבל מתי? ואיך? זה ייקבע תחילה על ידי האזור ולאחר מכן על ידי המצב הפנימי”, אומר החוקר והפרשן הפוליטי התימני סאלח אבו עוודל.

 

גורלם של החות’ים

בדצמבר 2024, שר ההסברה התימני, מועמר אל-עריאני, אמר בפוסט בפלטפורמת X: “הימים הקרובים יהיו עדים לשינויים גורליים ולשחר של תימן חדשה”, ודיבר על הפתעות צפויות שישנו את מאזן הכוחות וישפיעו לטובה על העם התימני.

מאז אותו יום ועד היום, אכן התרחשו התפתחויות רבות, והאזור חווה תמורות רדיקליות.

אבל “השחר החדש” אליו התייחס השר התימני טרם הגיע, וגורלם של החות’ים נותר בלתי פתור. באשר לדיבורים על מאמצים ותוכניות חדשות להפיל את החות’ים, אלו לא יותר מספקולציות.

אבו עוואדאלה מאמין שסביר להניח שיימשך לחץ צבאי מוגבל על החות’ים, לצד משא ומתן תקופתי. הוא מצביע על תרחיש נוסף ש”דורש הקמת ממשלה לאומית נטולת מכסות וארגון מחדש של הצבא במריב, עם תמיכה אזורית מצד ערב הסעודית, איחוד האמירויות הערביות והמערב, תוך התמקדות בבניית מוסדות במקום ביצוע תקיפות מזדמנות בלבד”.

משקיפים מפקפקים בכך שישראל, מצידה, תצליח להפיל את החות’ים באמצעות תקיפות אוויריות, בהתחשב במרחק הרב ובשטח הקשה בתימן, שם ממוקמים משגרי הטילים ומחסני הנשק של החות’ים.

אבל הריגתו של עבדול-מאליק אל-חות’י עשויה לשנות את התמונה.

“ישראל תנסה לחסל את עבדול-מאליק אל-חות’י, ואם תצליח להרוג אותו, המשוואה תשתנה לחלוטין. מנהיגים מתווכים יעסקו במרוץ השפעה כדי להוכיח את הלגיטימיות שלהם, מה שעלול להוביל להתפרקות יחסית בחזיתות”, אומר אל-מאורי.

באשר לתמיכה האיראנית, הלחץ הצבאי, הפוליטי והכלכלי הגובר על טהרן עלול לאלץ אותה “להקריב את החות’ים” או “לקבל את נסיגת הארגון ממשוואת הסכסוך האזורי”.

בעוד שהבסת החות’ים היא מאמץ הכרוך במאמצים של יותר ממדינה אחת, השלב שלאחר ההפיכה נותר אחד הקשיים העיקריים, וזה נושא לדיון אחר.

קרדיט: סכינה אלמושיכס – אלחורה     קרדיט לתמונות: אלחורה AI ורשתות חברתיות