אין לאפשר לחיל האוויר לרכוש עוד מסק”רים!

אין לאפשר לחיל האוויר לרכוש עוד מסק”רים!

 

1, רקע כללי

נכון, חיל האוויר הצליח מאוד בכל ימי המלחמה, אין גם אין לשכוח כי ביום הטבח של ה 7 לאוקטובר ח”א כשל ובגדול.

לכן בגלל התלות הביטחונית המוחלטת בח”א וגם בגלל הידע המקצועי המוגבל שלהם קשה לבכירי הממשלה ולאלופי המטכ”ל לסרב לקבל את דרישות ההתעצמות הלא סבירות של חיל האוויר. הנכבדים הנ”ל חייבים לדעת שהם אינם חותמת גומי. זה תפקידם.

בנוסף, אם יש לקח חשוב אחד של המלחמה הזו הוא שאין לאפשר לאנשי הצבא להחליט לבדם על היקף ומהות ההתעצמות.

לא החלטות על כמות הכוח הנדרש לצבא, לא על מבנה הכוח ולא על סוגי האמל”ח הנדרשho וגם לא על דרך הפעלת הכוח.
המלחמה הנוכחית הוכיחה כי צה”ל לא היה מוכן כלל ועיקר למלחמה .

השיקולים בתחום ההתעצמות חייבים להיות מערכתיים ורציונאליים ומי שמחליט חייב להכיר את האמל”ח המתקדם בעולם ואת יעילותו בהפעלה בשדה הקרב באוקראינה.

מדוע? כי במקרים רבים השיקול של הארגון הצבאי ובכלל הוא כזה שטובת הארגון גוברת על השיקול של טובת המדינה.

 

2, מה רע במסק”רים?

אסביר בקצרה מדוע המסק”ר הוא אמל”ח שאינו מתאים למלחמות המאה ה 21.

למעשה הסתבר כבר במלחמת לבנון השנייה שנת 2006 כי המסק”ר לא מתאים גם למלחמות המאה ה 21.

מדוע?

1, את המסק”ר קל ליירט ואז נהרגים הטייסים.

כך מאות מסוקים רוסיים הופלו במלחמה באוקראינה והם כבר לא פועלים שם.

א, בהגדרה המסוק הוא איטי וגדול וגם ובגלל הרוטור חייב לטוס נמוך ולכן המסוק פגיע מאוד לאש מהקרקע וכעת גם לפגיעת כטב”מים מיירטים.

בעולם לא מכניסים מסק”רים לפעילות בשטח מוגן ע”י טילי ותותחי נ”מ, אמל”ח שיעילותו הנוכחית התעצמה מאוד בגלל איום הכטב”מים, ראו מלחמת אוקראינה רוסיה.

מהנ”ל נגזרת גם הבעיה של היעילות המבצעית המופחתת של המסק”רים. לכן בהגדרה המסוק הוא כלי טייס מוגבל מאוד ביכולת הפעולה שלו.

ב, למסוק הקרב 2 טייסים והם גם ללא כיסאות מפלט (בגלל הרוטור שעל גג המטוס) כך במצב בו המטוס מתרסק אין לטייסים סיכוי.

 

2, המסק”ר לא יעיל מבצעית.

המסוק הוא בהגדרה כלי טיס איטי, כבד וחסר כוח עילוי (כי אין למסוק כנפיים) ולכן זמן ההגעה של המסוק ליעד גדול מאוד וזמן השהות של המסוק בשדה הקרב קצר מאוד מאחר ואין למסוק מספיק דלק.

 

3, המסק”ר יקר מאוד לרכש, לאחזקה ולהפעלה.

עלות מסוק האפאצ’י כ 100 מיליון דולר עבור הרכש והמנועים והחלפים ובנוסף יש להשקיע מיליונים רבים נוספים בהוצ’ אחזקה ותפעול שנתיות כולל אימון טייסים וצוות טכני.

גם החימוש שנושא המסוק יקר מאוד זאת כדי שיוכל להיות משוגר מרחוק כי המסוק לא יכול להתקרב לשדה הקרב.

 

4, מסקנה

יש להשקיע בחלופות זולות ויעילות יותר.

א, כטב”מים תוקפים זו האופציה המועדפת

בעלות של מסוק אחד ניתן לרכוש עשרות רבות של כטב”מים תוקפים מסוגים שונים, חלקם גם מתאבדים, חלקם משגרים ויורים טילים וחימוש וחוזרים למפעיל וחלקם רחפנים הם נראים ומתפקדים כמסוקים.

ברור שאלפי כטב”מים, חלקם עובדים ותוקפים, בנחילים יעשו הרבה יותר עבודה ,ועבודה יותר טובה, וזאת בעלות נמוכה פי כמה וכמה/

ההפעלה של הכטב”מים יעילה יותר, לא מסכנת אדם, ושוב, הם יהיו בכמויות של אלפים.

בנוסף, הכטב”מים שוהים זמן רב ,לעיתים גם יום שלם, מעל שדה הקרב, יש להם אחיזת שטח.

ב, אופציה עדיפה על מסק”רים הם מטוסי תקיפה קלים, זולים פי כמה ממסק”רים.

הם מטוסים שמהירותם גדולה עד פי 2 ממהירות המסוק, הם טסים גבוה יותר ולכן פחות פגיעים ומטיס אותם רק טייס אחד עם כיסא מפלט.

 

5, תובנה

א, המסק”רים מסוכנים להפעלה, לא יעילים והם סיימו לפני שנים רבות את תפקידם ההיסטורי.

ב, מומלץ לצה”ל ולח”א להחליף בהדרגה את עשרות המסק”רים שיעילותם מוגבלת ומסוכנת באלפי כטב”מים.

קרדיט: האנליסט אלי בר און – מתמחה בכלכלה, טכנולוגיה של אמל”ח כטילים מדויקים ולייזרים רבי עוצמה, ראש צוות הגנה אקטיבית ואש מנגד של המכון לטרור של אוניברסיטת רייכמן ובחקר ביצועים.  קרדיט לתמונות: דובר צה”ל