טילים בליסטיים חדישים קשה לירט באמצעות טילים נגד טילים -תותח הלייזר הוא אמצעי היירוט הזול והיעיל ביותר כנגד כל איום אווירי

עובדה: תותח הלייזר רב העוצמה הוא אמצעי היירוט הזול והיעיל ביותר כנגד כל איום אווירי. במקרים רבים תותח הלייזר הוא אמצעי היירוט היעיל היחידי.

במאמר זה נתרכז באיום הגדול מכולם ,הוא האיום של הטילים הבליסטים ארוכי הטווח, שבהם כבר הותקפנו מס’ רב של פעמים ולהערכתי ,ובוודאות, נותקף שוב מאיראן ומתימן.

להזכירכם זה האיום האיראני שתקף אותנו בעוצמה רבה בשנה זו במלחמת 12 הימים עם איראן.

עובדה: אין בעולם אמל”ח שעוצמתו מתקרבת לעוצמת הטילים הבליסטים.

כך מעט מאוד טילים בליסטים שלא יורטו ,ובמקרה פגעו באיזורים מאוכלסים או במתקנים חשובים ,גרמו בארץ להשבתת מרבית המשק ולהרג, נפגעים ולנזק חסרי תקדים.

 

האיום הקרוב

קבלו כעובדה כי את מרבית הטילים הבליסטים ארוכי הטווח החדישים, הטילים שפותחו, ונכנסים כעת לשימוש מבצעי, לרבות באיראן ,וגם את טילי השיוט ההיפרסונים שעדיין אין לאיראן, ניתן ליירט רק באמצעות תותחי לייזר.

שאלה: מה מקשה כל כך על היירוט של הטילים הבליסטים?

הסבר כללי

בעבר, וזאת החל מהטיל הבליסטי ארוך הטווח הראשון בעולם ,הוא טיל ה V2 הגרמני שהופעל במלחמת העולם השניה בשנים 1944-5, ומאז ועד היום ,היו לטיל הבליסטי 2 תכונות עיקריות שמנעו את היירוט שלו.

1, מרבית הטיסה של הטיל הבליסטי היא בגובה רב כאשר חלקה הגדול מתבצע בחלל בגובה של 100 – 500 ק”מ מהאדמה ואז אין אמצעי יירוט יעיל בגובה הזה.

2, מהירות הטיסה של הטיל הבליסטי גבוה מאוד, מהירות של כ 2000-5000 מטר בשניה. כך לא ניתן היה לייצר מפגש בין פגזי נ”מ וטילי א”א לטיל התוקף.

בשנות ה 90 של המאה הקודמת לאחר מתקפת עיראק על ישראל ,במסגרת מלחמת המפרץ הראשונה,פותחו כאן וגם בעולם פיתרונות שמבוססים על טילים נגד טילים.

הפתרונות הנ”ל בנויים על העיקרון בו מסלול הטיל הבליסטי ידוע וקבוע לאחר שזה כיבה את המנוע ולכן נשגר טילים מיירטים שיתזמנו מפגש מדויק עם הטיל הבליסטי במהלך הטיסה שלו ובכך ימנעו את פגיעתו ביעד.

לפתרונות הנ”ל חסרונות גדולים אבל רק כך ניתן היה חלקית לנטרל את סכנת הטילים ההרסניים.

 

להלן פירוט חלקי של החסרונות:

1, העלויות של מערך היירוט מטורפות, מליארדים בשנה.

הפתרון הזה יקר מאוד ומחייב החזקת מלאי גדול מאוד של טילים מיירטים, טילים שעלות הייצור שלהם גבוה משמעותית מעלות הייצור של הטילים הבליסטים התוקפים. זאת בתוספת לעלויות גבוהות מאוד של אחזקת מערך לוגיסטי מורכב, עלויות אחזקה ושדרוג של מלאי הטילים, והקמת מערך גדול של סוללות טילים נגד טילים. כך גם אחזקת כוח אדם בהיקף גדול מאוד ומערך אימון והדרכה גדול.

בנוסף, גם אחזקת קווי ייצור גדולים ומורכבים שנועדו להשלמת מלאי הטילים שהתכלה.

2, חיסרון מבצעי : יעילות הטילים מוגבלת וכעיקרון נידרש יותר מטיל אחד ולעיתים גם כמה טילים מיירטים כדי אולי להצליח וליירט טיל בליסטי ארוך טווח אחד.

מסקנה: היה זה פיתרון סביר ובתנאי שלאויב אין כמות טילים בליסטים גדולה מאוד,כמות שתכלה את מס’ טילי היירוט של הצד המותקף וכך נהיה במצב הקשה מאוד של מדינה ואוכלוסיה חסרי מגן.

3, חיסרון טכנולוגי שמשפיע על הכלכלה, הלוגיסטיקה והיעילות המבצעית.

חייבים לפחות 5 סוגי טילים וסוללות שונות של טילים נגד טילים כדי ליירט את כל סוגי הטילים האוויריים.

כך טיל מסוג כיפת ברזל מיירט רק טילים איטיים קצרי טווח.

מסקנה: היה זה טירוף להקים ולממן ולתחזק מערך אדיר כזה אבל לא הייתה ברירה.

מדינת ישראל היא המדינה המערבית היחידה בעולם שמותקפת בהתמדה ע”י טילים בליסטיים.

 

חשוב! מה הבעיה שנוצרה לאחרונה בהליך היירוט של הטילים הבליסטים החדישים?

הטילים הבליסטים החדישים שופרו כדי לנטרל את יכולות היירוט של הטילים נגד טילים.

להלן פירוט חלק מהשיפורים:

1, יש לטילים הבליסטים החדישים יכולת תימרון רצינית ומתמדת לאורך כל מסלול הטיסה וכך לא ניתן יהיה לזמן מפגש של הטיל המיירט והטיל הבליסטי התוקף.

הטיל הבליסטי אינו מצוי במקום בו הוא אמור להיות. ללא מפגש- אין יירוט!

2, הטילים החדישים נושאים מס’ ראשי קרב מתפצלים שבמרחק ובגובה רב מעל האטמוספרה כל טיל בליסטי הופך לפחות ל 3 טילים מדויקים וכמובן שאין מספיק טילים מיירטים כדי ליירט את כולם.

3, הדיוק של הטילים הבליסטיים שהיה בעבר גרוע הפך בזכות הטכנולוגיה והמיחשוב הנוכחיים למוחלט.

דוגמא: הפגיעה במטה חמאס בדוחה בירת קטאר בוצעה, לפי מקורות גלויים, באמצעות טילים בליסטים ששוגרו ממרחק גדול מאוד.

כך חייבים כעת ליירט את כל הטילים התוקפים, אין יותר שטחים פתוחים ,ושוב אין מספיק טילים מיירטים כדי ליירט את כולם.

מסקנה: תותחי הלייזר היבשתיים והמוטסים בהספק המתאים נותנים מענה מוחץ לכל הבעיות הנ”ל.

 

קרדיט: האנליסט אלי בר און – מתמחה בכלכלה, טכנולוגיה של אמל”ח כטילים מדויקים ולייזרים רבי עוצמה, ראש צוות הגנה אקטיבית ואש מנגד של המכון לטרור של אוניברסיטת רייכמן ובחקר ביצועים.       קרדיט לתמונות: משרד הביטחון