מלחמת 12 הימים וגילויים חדשים: “הצבא הקטן” של נשות המוסד באיראן

 

בימים האחרונים פרסמו כלי תקשורת ישראליים פרטים נוספים על פעולות המוסד במהלך 12 הימים של מלחמת המדינה נגד איראן, במה שכינו “גילויים בלעדיים”.

יותר משלושה חודשים חלפו מאז שישראל פתחה במתקפות על איראן כדי להתמודד עם מה שכינתה “האיום הגרעיני” ו”איום הטילים הבליסטיים” של הרפובליקה האסלאמית. מלחמתה בת 12 הימים של ישראל הביאה למותם של מאות מאנשי כוחות משמרות המהפכה (IRGC), כולל מפקדיהם הבכירים, להתנקשויות ממוקדות ב-15 מדעני גרעין ולמותם של עשרות אזרחים נוספים.

ה”ג’רוזלם פוסט” פרסם השבוע “דיווח בלעדי” על תפקידן של עשרות נשים במלחמה. ערוץ 12 פרסם גם “פרוטוקולים סודיים של פגישות טרום-מלחמה”, וערוץ 13 דיווח על מידע “בלעדי” על פעולות המוסד באיראן.

קרדיט: רשתות חברתיות

 

“הצבא הקטן” של המוסד באיראן

ה”ג’רוזלם פוסט” דיווח השבוע כי עשרות נשים מחברות המוסד היו מעורבות בפעולות לפגיעה בתוכניות הגרעין והטילים הבליסטיים של איראן במהלך המלחמה האחרונה. הדו”ח טוען כי תפקידי הנשים היו פיקוחיים ומגוונים, אך לא סיפק פרטים.

העיתון כתב כי נראה כי נשים מילאו תפקיד משמעותי יותר במגוון משימות חשאיות בפעולות הקשורות לאיראן בהשוואה לתקופות קודמות של המוסד.

הדו”ח התייחס גם לסוכנת מוסד בכירה רק בראשי התיבות שלה (G. או בחלק מהדו”חות: J.) וכתב כי יש לה מומחיות מיוחדת בענייני איראן ובגיוס מרגלים זרים לפעולות באזורים עוינים, וכי בעבר השתתפה בטקס הדלקת משואות ביום העצמאות של ישראל.

אישה זו, שקיבלה בעבר את פרס האומץ מנשיא ישראל, הדליקה את משואת העצמאות באביב 2024 כשהיא עוטה מסכה.

על פי ה”ג’רוזלם פוסט”, דוד ברנע, ראש המוסד, שלח מאות סוכנים משלו או כאלה שהונחו על ידי כוחות המוסד מחוץ לאיראן לפעול באיראן; סוכנים אשר, למרות שהיו בעלי רקע מגוון, פעלו כולם בתיאום.

 

דו”ח זה, כמו דו”ח ProPublica בחודש שעבר, הצביע על תפקידם של סוכנים אלה בירי נגד מספר פלטפורמות מכ”ם וטילים בליסטיים איראניים, וכתב כי “התקיפה הראשונית של המוסד הייתה כה יעילה ומדהימה שאיראן (התעשתה ו) שיגרה התקפות טילים כנקמה על ישראל רק ביום השני של המלחמה”.

על פי ה”ג’רוזלם פוסט”, המוסד גם הגביר את המיקוד שלו בניטור האורניום המועשר ומתקני הגרעין של איראן, תוך ידיעת מיקום החומר, כדי שיוכל לנקוט פעולה נוספת נגד איראן אם  תבקש להחיות את תוכנית הגרעין שלה.

ב-16 בספטמבר, ערוץ 13 של הטלוויזיה הישראלית דיווח על “הצבא הקטן” שהקים המוסד באיראן, וקבע כי כמאה סוכנים מיומנים השתתפו במבצע.

הדו”ח מציין כי חלקי הציוד המשמשים להתמודדות עם מערכות הטילים של איראן יובאו לאיראן לאורך זמן, הורכבו ולאחר מכן שימשו את כוחות אלה.

ברשת כתבו כי מבצעי המוסד היו מורכבים משום שמעולם לא יושמה תוכנית שבה הועסקו מספר רב של סוכנים בו זמנית, ומבחינת טכנולוגיה, הועסקו אנשים שלא היה להם ניסיון קודם או לפחות לא היו בקיאים בטכנולוגיות ישראליות.

קרדיט: רשתות חברתיות

 

הסיבות ל”גילויים”

דיימון גולריז, פרשן לענייני איראן בהולנד, אמר לרדיו פרדה בעקבות פרסום דו”ח בחודש שעבר על ידי אתר האינטרנט ProPublica, לפיו השלטת כאוס וחוסר ביטחון באיראן הפכו לחשובות יותר עבור ישראל, במיוחד לאחר המלחמה האחרונה, וכי ישראל מקדמת את מטרותיה על ידי פרסום דוחות אלה.

לאחר 12 הימים של המלחמה, הרפובליקה האסלאמית של איראן הוציאה להורג יותר מ-10 אנשים שנעצרו לפני המלחמה והואשמו והורשעו ב”ריגול”, האחרון שבהם היה הוצאתו להורג של באבק שהבאזי בבוקר ה-16 בספטמבר.

פרטים נוספים על מבצעי המוסד בתקיפה על איראן, שככל הנראה מתפרסמים בידיעתם ​​ובהסכמתם של מנהלי הארגון, או לפחות בתוך שתיקת הארגון, מגיעים בתקופה בה נראה כי התחרות בין גופי המודיעין והביטחון לצבא הישראלי על קבלת כמה שיותר קרדיט על התקיפות על איראן גברה.

פרסום פרטים רבים המיוחסים לפעילות המוסד במלחמה האחרונה נתקל בביקורת נרחבת בישראל. כמה גורמים ביטחוניים וצבאיים ישראלים לשעבר תיארו את גישתם של ראשי המוסד, פנייה ישירה או מרומזת לתקשורת המקומית והבינלאומית כדי לקחת קרדיט על מבצע מוצלח, כבלתי הולמת ומסוכנת למדינתם.

האלוף בדימוס הרצי הלוי, הרמטכ”ל לשעבר של צה”ל, אמר בחודש שעבר כי דוד ברנע עסק בפעילות “יחסי ציבור” בקשר למלחמה האחרונה; “הוא המליץ ​​על פעולות שהיו מחוץ לתחום אחריותו ולא היה אחראי לתוצאות”.

רא”ל הלוי אמר: “ראש המוסד לוקח קרדיט על הישגים של אחרים, מקדם את עצמו, ואף התיר פרסום תמונות של מבצעים חשאיים באיראן. זה מראה שהוא מעדיף תהילה אישית על פני אינטרסים לאומיים.”

קרדיט: רשתות חברתיות

 

נשים ומוסד

לפני הכרזת קיומה של מדינת ישראל בשנת 1948, נשים היו חברות ופעילות בארגונים שנלחמו למען עצמאות המדינה וסיום המנדט הבריטי על פלסטין.

נשים בפלמ”ח ובהגנה מילאו תפקידים הן בצבא והן בענף המודיעין של ארגונים אלה.

לפני קיץ 2024, שמה של אלייזה מגן הופיע בתקשורת כאישה שהגיעה לתפקיד הבכיר ביותר במוסד וכיהנה כסגנית מנהל הארגון. היא סיימה את דרכה במוסד לפני 26 שנים ונפטרה מוקדם יותר באביב הזה.

כלי התקשורת המערביים הציגו את ציפי לבני, שלימים הפכה לשרת החוץ ומועמדת לראשות הממשלה, כחברת המוסד בנעוריה; נושא שגב’ לבני עצמה דיברה עליו, והרקורד הציבורי שלה מתייחס לארבע שנות שירותה בארגון בתחילת שנות השמונים.

כלי התקשורת הישראליים דיווחו בקיץ 2024 כי שני תפקידי מפתח בארגון המוסד ניתנו לראשונה לנשים; א. עם 20 שנות ניסיון עד אותה שנה, היא נבחרה לעמוד בראש מחלקת המודיעין, ו-ק. עם קבלת האחריות על מחלקת איראן, היא הייתה אחראית על קביעת האסטרטגיה של המוסד להתמודדות עם האיום האיראני על כל צורותיו, לתאם “שילוב של מבצעים, טכנולוגיה ומודיעין” בין המוסד, הצבא וכל זרועות הביטחון.

לפני כן, נשים מעולם לא עמדו בראש מחלקת איראן או בראש מנהלת המודיעין.

לפני שלוש שנים בקיץ, מונו שתי נשים נוספות לתפקידי סגני ראשי מחלקות שונות במוסד; ה’ הפכה לסגנית ראש מחלקת המודיעין וה’ הפכה לסגנית ראש מחלקת משאבי אנוש של הארגון.

לפיכך, הפיקוד הבכיר של המוסד קיבל צורה חדשה בנוכחותן של ארבע נשים.

נשים הן גם חלק חשוב בשירות הביטחון הפנים של ישראל, השב”כ, ועל פי דיווחים שפורסמו בתקשורת המערבית ועדויות של פלסטינים המתגוררים באיו”ש, מספר מהן הן לוחמות המשתתפות במבצעים שונים.

קרדיט: רדיו פרדה    קרדיט לתמונות: חבר פאורי