“עניין של חיים ומוות”: כיצד חיזבאללה מתמודד עם המשבר הפיננסי החמור ביותר שלה?

חיזבאללה נמצא כעת בשלב של מיצוב מחדש בתחום הפיננסי והארגוני, הנכפה על ידי תנאים כלכליים לוחצים וירידה בתמיכה כספית מגורמים זרים. עובדה זו הובילה אותו לאמץ מדיניות מחמירה יותר של שליטה בהוצאות וסדרי עדיפויות במסגרת הארגון מחדש.

עלי אל-אמין, העורך הראשי של אתר האינטרנט “ג’נוביה”, הסביר בראיון לעיתון “א-שרק אל-אווסט” כי חיזבאללה “מודע לחלוטין לכך שכ-80% מהצדקת קיומו הנוכחית קשורה ליכולתו להבטיח מימון, לשלם משכורות ולספק שירותים”, והדגיש כי כל ירידה ביכולת זו “מהווה איום קיומי עליו”.

אל-אמין סבר כי חיזבאללה מתייחס למשבר זה כ”עניין של חיים או מוות”, ולכן החל בתהליך של “ארגון מחדש של סדרי העדיפויות הפיננסיים שלו כדי להבטיח את חוסנו הארגוני המתמשך”.

אלאמין מציין כי העדיפות העליונה מתמקדת כעת ב”מעגל הארגוני המוצק, ובמיוחד הזרועות הביטחוניות והצבאיות, יחד עם פעילי הליבה המהווים את עמוד השדרה של המפלגה”. הוא מסביר כי דמי החבר של הפצועים ומשפחות ההרוגים עדיין משולמים במלואם ובקביעות, “משום שהם מייצגים סמל אידיאולוגי שאי אפשר לגעת בו, וכל צמצום בהטבותיהם עלול לעורר אי שקט בבסיס הארגון”.

קרדיט: רשתות חברתיות

עם זאת, אלאמין אומר שחיזבאללה החל למעשה “להפחית את סכום התמיכה במעגל הרחב יותר של תומכים ותומכים שאינם קשורים לארגון”, שקיבלו משכורות שנעו בין 500 ל-600 דולר. יושמה “מדיניות מיון ורציונליזציה”, כולל צמצום מספר המוטבים בכמה כפרים בחצי, ונערכה סקירה מקיפה לבחירת אלו המזוהים ביותר עם חיזבאללה.

הוא ציין גם כי “ירידה חלקית בכמה הטבות ביטוח לאומי שכוסו בעבר על ידי חיזבאללה, כגון שכר לימוד, תנאי הקבלה הוחמרו יותר”, והדגיש כי “המבנה הארגוני היציב לא נפגע כלכלית עד כה, דבר המדגים את מחויבות ההנהגה לשמר את המבנה האידיאולוגי והתפקודי שלו”.

אלאמין מסכם, “חיזבאללה אינו מסוגל עוד לשמור על ההישג הפיננסי הנרחב שאפיין אותה לפני המשבר והוא הפך לסלקטיבי יותר בהוצאותיו, דבר המשקף את מודעותו לגודל האתגרים ולסכנה שבפגיעה במשאביו.

מה שקורה אינו משבר חולף, אלא מסלול יורד הדורש הגדרה מחדש של סדרי עדיפויות כדי לשמור על רמה מינימלית של לכידות פנימית.”

בצד המעשי, ניכוי של 200 דולר יושם החודש משכרם של עובדים במשרה מלאה במסגרת סעיף “תרומה לחינוך”, דבר המשפיע על אלפי עובדים במוסדות האירגון.
ההנהגה גם השעתה את “הקצבה מחוץ לגבול” לחברים החוזרים מסוריה, צעד שהפחית את התמיכה החודשית הבסיסית עבורם.

בזירה הפוליטית, חיזבאללה הפסיק את התמיכה הכספית החודשית לישות פוליטית בעלת ברית, בסכום של כ-200,000 דולר בשנה, עקב “לחצים פיננסיים פנימיים” ובחינת היתכנות המימון בשלב זה.

סוגיית השיקום נותרה נטל כבד על חיזבאללה, שמעדיף להשליך את האחריות על המדינה הלבנונית, מתוך הבנה ששיקום בתים בדרום ובפרברים הדרומיים הוא בעל עדיפות דחופה עבור משפחות ועלול להשפיע על הפופולריות שלו ועל הישגיו האלקטורליים הקרובים.

קרדיט לתמונות: רשתות חברתיות