המצב העולמי בתחום האנרגיה החשמלית – עידכון לשנת 2025. חלק ב’

 

 

1, רקע כללי

מרבית האנרגיה הראשונית מופקת מפחם, מגז טבעי, הפקת חשמל ממים זורמים(הידרו חשמלית) מטורבינות רוח, מלוחות שמפיקים חשמל מהשמש, מאנרגיה אטומית ועוד.

מרבית האנרגיה שמופקת בעשרות בשנים האחרונות נדרשת לייצור החשמל.

עובדה: בעידן הנוכחי אין אפשרות לקיים מדינה וחברה מפותחות ולקיים רמת חיים ציבורית, עסקית ופרטית גבוהה ללא שימוש רציף באנרגיה חשמלית.

עובדה: מרבית החשמל בו משתמשת האנושות נוצר עדיין בתחנות הכוח שהם מפעלים לייצור אנרגיה חשמלית.

היקף היצור העולמי של האנרגיה החשמלית עלה בעשור האחרון בין השנים 2014 – 2024 ב כ 30% וזאת יותר מכפול ביחס להיקף הביקוש העולמי לאנרגיה ראשונית.

זאת למרות השיפור הניכר בנצילות (התועלת מכמות חשמל נתונה) של המכשירים, המכונות והתאורה שמופעלים באמצעות חשמל.

 

אציין רק שני מרכיבי ביקוש חדשים יחסית שהשימוש בהם גדל כעת כל יום ושהם “זוללי חשמל”.

א, מכוניות, אוטובוסים ורכבות שמונעים חלקית (היברידית) או רק ע”י חשמל.

ב, מרכזי איחסון ועיבוד נתונים (איחסון מידע ב”עננים”) גדולים.

מרכזי מיחשוב בהם עשרות אלפי מחשבים רבי עוצמה ושהביקוש לכוח חשמלי שלהם משתווה לזה של עיר גדולה.

עובדה: מספרם ועוצמתם של מרכזי המיחשוב גדל כל יום וזאת גם כתוצאה של השימוש הנרחב והמתעצם ב AI.

 

2, החומרים מהם מופקת האנרגיה, תיאור כללי:

להלן פירוט החלק של כל מקור אנרגיה באספקת האנרגיה החשמלית העולמית הנדרשת לעולם נכון לסוף שנת 2024.

א, נפט כ 2.2%

הנפט ובגלל עלותו הגבוה משמש בעולם להנעת התחבורה ולא לייצור חשמל.

הנפט משמש היום בעיקר לגיבוי של ייצור החשמל בעת מחסור בגז טבעי.

ב, גז טבעי כ 22.4%

הגז הטבעי הוא חומר הגלם המועדף להפקת חשמל אבל השימוש בגז הטבעי אפשרי רק כאשר הוא מצוי קרוב יחסית למרכזים בהם נדרשת האנרגיה החשמלית .

במצב הנ”ל הגז הטבעי מחליף את השימוש בפחם המזהם.

הסבר: הבעיה היא שאת עיקר הגז הטבעי ובגלל הנפח הגדול של מצב הצבירה גז מעבירים בצינורות.

בגלל בעיות של יחסים ב”ל וטכנולוגיה אורך הצינורות האפשרי לא מגיעים לכל מקום בעולם.

חלק קטן מהגז הטבעי מעבירים בשנים האחרונות במיכליות מקוררות בהם הגז מצוי במצב של נוזל קפוא(מינוס 160 מעלות)

המוצר הזה יקר מאוד בהשוואה לפחם ולכן הביקוש כאן מוגבל.

ג, פחם כ 34%( מרביתו מייצר את החשמל בסין)

את הפחם כמו את הנפט קל להעביר לכל מקום בעולם באמצעות אוניות, משאיות וררכבות.

הבעיה היא הזיהום.

הגידול האדיר בביקוש לאנרגיה חשמלית מקשה על הצמצום בביקוש לפחם המזהם.

ד, אנרגיה גרעינית כ 9%

מאז אסונות צ’רנוביל באוקראינה ופוקושימה ביפן קיימת בעולם התנגדות(לדעתי לא מוצדקת) להרחבת השימוש באנרגיה הלא מזהמת הזו

ה, אנרגיה הידרו חשמלית כ 14.2%

פוטנציאל הפקת האנרגיה הירוקה הזו מוגבל מאחר ואין בכל מקום בעולם מים זורמים בהיקף גדול ובנוסף נידרשים שטחים גדולים חלקם מיושבים אותם יש לפנות מתושבים כדי לאגור מים אחרי סכרים.

ו, אנרגיה ירוקה( בעיקר שמש ורוח) 17.3%

זה עתיד יצור האנרגיה בעולם, ההשקעות כאן גדולות, נרחיב בנושא בפרק ניפרד.

 

3, סין

א, רקע כללי

סין היא גורם הביקוש הגדול ביותר בעולם לאנרגיה חשמלית וכבר היום כ 32.3% מסך האנרגיה החשמלית העולמית מופק בסין שיעור זה גדול פי 2.2 מזה של ארה”ב.

היחס הזה צפוי לגדול עוד בשנים הקרובות.

ב, פחם

כ 57.8% מהחשמל של סין עדיין מופק מהפחם המזהם וזו היום וגם בעשור הקרוב מהווה בעיה אקולוגית קשה לסין ולעולם.

ג, אנרגיה ירוקה

כ 20% מהחשמל של סין כבר מופק מאנרגיה ירוקה בעיקר זו המופקת מטורבינות הרוח ומהתאים הפוטוולטאים שמפיקים חשמל מאנרגית השמש וזה בהחלט מקור של תיקווה.

 סין היא מפיקת האנרגיה הירוקה(רוח ושמש) הגדולה בעולם חלקה בתחום הפקת כוח חשמלי העולמי מאנרגיה ירוקה כ 37.8% בערך פי 2.5 מזה של ארה”ב.

סין משקיעה יותר מכל מדינה אחרת בתחום הזה אבל בגלל גודל האוכלוסיה והדרישה לרמת החיים טובה סין לא מסוגלת לצמצם את הביקוש לפחם.

ד, אנרגיה הידרו חשמלית

סין מפיקה כ 30.4% מהאנרגיה ההידרו חשמלית בעולם בעיקר באמצעות סכרים אדירים, הם המובילים העולמיים בתחום.

ו, השימוש הסיני בגז טבעי הוא שולי כ 3% בלבד בהשוואה ל 43.3% בארה”ב.

זה מקור בעיית הזיהום הרב בסין הם לא יכולים להיגמל מהתלות בפחם המזהם.

 

4, אירן

אירן מפיקה כ 86% מהאנרגיה החשמלית הנדרשת להם מהגז הטבעי שמופק בשדות הגז שבשטח איראן ומועבר בצינורות לתחנות הכוח.

5, מדינת ישראל

גם כאן, כמו אירן ,כ 80% מהאנרגיה החשמלית מופקים מגז טבעי שמועבר בצינורות לתחנות הכוח.

כמו איראן גם במדינת ישראל כ 80% מהאנרגיה החשמלית הנדרשת מופקת מגז.

לא ארחיב, אך התלות במקור אנרגיה אחד שמופק במס’ אתרים קטן ונדרש לצנרת ארוכה הוא סיכון בטחוני וכלכלי.

קרדיט: האנליסט אלי בר און – מתמחה בכלכלה, טכנולוגיה של אמל”ח כטילים מדויקים ולייזרים רבי עוצמה, ראש צוות הגנה אקטיבית ואש מנגד של המכון לטרור של אוניברסיטת רייכמן ובחקר ביצועים.    קרדיט לתמונות: רשתות חברתיות ו-AI