טראמפ ממשיך בסדר העולמי שלו – סקירת מצב תקופתית

*- שינוי עולם הסחר והאנרגיה העולמי – טראמפ ממשיך בהעברת מרכז הייצור העולמי מסין חזרה לארה”ב. הכלי העיקרי שלו הוא הטלת מכסים. הלילה הטיל על ישראל מכס על ישראל בגובה 15% כמו עם האיחוד האירופי, יפן ודרום קוריאה.
הקרב הגדול מול סין נמשך, תחילה העלה טראמפ את המכסים ל 34% ובהמשך זה הגיע ל 145% אך חזר בו. כרגע יש הפסקת אש כלכלית ושיחות בין הצדדים.
טראמפ גם ממשיך לאיים / לפתות את שתי הכלכלות הגדולות האחרות במזרח – רוסיה והודו.
בהמשך לציר הסחורות העולמי מהודו דרך סעודיה וישראל (צפון עזה) לאירופה יהיה משקל מכריע בהסדר הזה.

*- סיום מלחמת רוסיה אוקראינה – טראמפ דורש הפסקת המלחמה הזו, ונתן דד ליין לצדדים עד ה 8.8. זה חשוב לו גם כ”עושה שלום” עולמי, גם להראות שממשל ביידן היה כושל בחוסר יכולתו לסיימה.
כלכלית זה ישפיע לטובה על שוק האנרגיה העולמי והורדת מחירים עולמית – שיורידו גם את האינפלציה בארה”ב. זה יאפשר לאירופה להסיט משאבים מהוצאות לחימה לצריכה.
טראמפ גם מקווה כי בהסכם כזה ישיג גם את שיתוף פעולה עם רוסיה, גם כנגד סין וגם כנגד אירן.

*- המזרח התיכון והרחבת הסכמי אברהם – כאן התחיל טראמפ את שינוי הסדר העולמי שלו. בביקור בריאד ובמפרציות הגיע להסכמות שמחכות כרגע לסיום המלחמה בעזה.
את האיום העיקרי – אירן חיסלה עבורו ישראל, והוא מעריך ומוכיר תודה על כך.
עדיין הולך קצת קשה עם קטר שלא מוכנה לוותר על השליטה על עזה אחרי 20 שנות השקעה, ומקשה את לב חמאס, במטרה לעצור את המלחמה. השבוע המציאה (בהצלחה) קמפיין הרעבה. ויטקוף שמייצג לא מעט את הקטרים מנסה לרבע את המעגל ונזעק לאיזור.
הקורבנות לעקשנות קטר בינתיים הם החטופים שלנו.
ובמקביל טראמפ מפרק בשקט את אחד המוקשים הגדולים בציר השיעי לשעבר ומעביר את סוריה ולבנון משליטה אירנית-רוסית לשליטה אמריקאית. דרמר נפגש עם שר החוץ הסורי, ארה”ב מסייעת לממשלת לבנון לפרוק את חיזבאללה מנשקו. וישראל מנהלת באזרבייג’ן שיחות ומגעים להסדרי שליטה בסוריה עם טורקיה כולל סוגיית צפון סוריה והכורדים.

*- איומים בהכרה במדינה פלשתינאית – לא מפלה מדינית ולא בטיח. זה המנוף של המדינות שמרגישות שארה”ב לא סופרת אותם ללחוץ עליה. רק השבוע טראמפ “כייס” את האיחוד האירופי בכ 90 מליארד ש”ח/שנה מכסי יבוא. הוא משתלט על לבנון ודוחק את ההשפעה של צרפת על הממשלה שם. לצרפת ומקרון עניין גדול בעסקי הגז בלבנון (זוכרים את פגישות לפיד מקרון והסכם הגז הימי?)
הם יודעים שטראמפ “חבר” של ישראל וחושבים שהאיום בהכרה בינלאומית בפלשתינאים ייתן להם מנוף נגדו. לפי תגובת טראמפ אתמול – הגיחוך בהודעתו מול ראש ממשלת קנדה (וואו…) והטלת סנקציות על ראשי אש”פ לראשונה שנים רבות. מאותת שיפסיקו להפריע לו. גם הם יודעים שחוץ מהצהרות אין למהלך שלהם שום השפעה.
מי עדיין לא מבין זאת? התקשורת הישראלית שפצחה בסדרת יללות על “קריסה מדינית”.

טראמפ מתקדם בתוכניתו עם עיכובים קלים בלוחות הזמנים. טרם הגיע ל”אגוז הקשה” באמת – סין. אבל יש לו כשנה להשלים את המהלך (וקבל פרס נובל), בנובמבר 2026 יערכו בחירות אמצע הקדנציה בארה”ב ועד אז צריך להשלים את הכל.
במקרה זהו גם מועד הבחירות בישראל וכאן מסתנכרנים השעונים הפוליטיים של שני החברים – נתניהו וטראמפ.

קרדיט: ערוץ הטלגרם שלמה פילבר    קרדיט לתמונות: AI ורשתות חברתיות