מנסים לייבש את “כלכלת הצללים” של חיזבאללה בלבנון. חלק א’

החלטת הבנק המרכזי של לבנון לאסור עסקאות עם אגודת אל-קארד אל-חסן של חיזבאללה מירכזה שוב את אור הזרקורים על רשת המוסדות הפיננסיים הפועלים מחוץ לפיקוח המדינה הלבנונית ומהווים חלק מהמבנה הכלכלי המקביל שחיזבאללה מקיימת במשך עשרות שנים.

למרות שזה אינו המהלך הראשון מסוגו, עיתוי המהלך מעלה שאלות רבות.

עבור הפרשן הפוליטי אליאס אל-זוגבי, ההחלטה מייצגת תגובה ל”מגמה העולמית של החמרת הסנקציות על איראן ושלוחיה, כולל חיזבאללה”.

הכלכלן חאלד אבו שקרה אומר, “ברור שבנקים ומוסדות מורשים יימנעו מלהתעסק עם מוסדות פיננסיים הכפופים לסנקציות, מחשש שהם עלולים להיות כפופים לאותן סנקציות. אך הוא שואל, “מדוע מוסדות אלה מורשים לפעול בחופשיות בשוק, ולהחליף כסף עם אנשים פרטיים ללא פיקוח יעיל?”

חוזר מס’ 170 של הבנק המרכזי של לבנון אוסר על מוסדות פיננסיים בעלי רישיון מטעם הבנק המרכזי של לבנון, לרבות חברות ברוקרים וקרנות השקעה קולקטיביות, לבצע כל עסקה פיננסית או מסחרית – ישירות או עקיפות, כולן או חלקיות – עם מוסדות לא מורשים כגון אגודת אל-קארד אל-חסן, חברת המתקנים, חברת המימון וההשקעות אל-יוסר ובית אלמאל המוסלמי, בנוסף לכל גוף דומה הכלול ברשימות סנקציות בינלאומיות.

המוסדות שזוהו בחוזר נמנים בין הרשתות הפיננסיות הבולטות ביותר בהן משתמש חיזבאללה מחוץ למערכת הבנקאות הפורמלית. במהלך השנים האחרונות הם תרמו להבטחת מקורות מימון עצמאיים לחיזבאללה, חופשיים מפיקוח ממשלתי.

ההחלטה עולה במקביל ללחץ בינלאומי גובר לפרק את הארגון מנשקו ולייבש את ערוצי המימון שלו. היא מגיעה גם על רקע דרישות המדינות התורמות שכל פרויקט סיוע או שיקום בלבנון ייענו באמצעות רפורמות פיננסיות ומבניות.

שרשרת מחוברת

לפני פרוץ המלחמה האחרונה עם ישראל, עמותת “אל-קארד אל-חסן” הפעילה יותר מ-30 סניפים ברחבי לבנון. בנוסף למתן הלוואות כנגד משכנתאות, היא נחשבה באופן נרחב לזרוע פיננסית המשמשת להלבנת הון ולמימון פעילות חיזבאללה, תוך התחמקות מפיקוח המדינה.

אגודת אל-קארד אל-חסן הוקמה בשנת 1982 עם רישיון “ידע וניסיון” שהונפק על ידי משרד הפנים הלבנוני. עם זאת, פעילותה התפתחה בהדרגה למשהו הדומה לעבודתו של בנק מסחרי, מבלי להיות כפוף לפיקוח של הבנק הלבנוני.

בהדרגה, היא הרחיבה את שירותיה וכללה קבלת פיקדונות במזומן ובזהב, מתן הלוואות ושימוש בכספומטים.

בשנת 2007 הטיל משרד האוצר האמריקאי סנקציות על אל-קארד אל-חסן. לאחר מכן הוטלו סנקציות נוספות בשנת 2021 נגד שישה אנשים שהואשמו בהעברת יותר מ-500 מיליון דולר לארגון באמצעות חשבונות אישיים בבנקים לבנוניים, מה שאיפשר לו גישה למערכת הפיננסית הבינלאומית.

בספטמבר 2006, משרד האוצר האמריקאי הגדיר את בית אל-מל ואת חברת הפיננסים וההשקעות אל-יוסר כארגוני טרור, ותיאר אותם כ”אוצרות לא רשמיים” של חיזבאללה.

ב-3 ביולי הטיל משרד האוצר האמריקאי סנקציות חדשות על נימה אחמד ג’מיל, בכירה באל-קארד אל-חסן, שבבעלותה גם חברת Tashileat LLC.

על פי הצהרה אמריקאית, החברה סיפקה הלוואות נדל”ן לאחר מלחמת 2006 ומילאה תפקיד מרכזי ברשת מימון הכוללת את אל-קרד אל-חסן, אל-יוסר ובית אל-מל, שכולן רשומות על ידי משרד בקרת נכסים זרים.

פעילותם של המוסדות הפיננסיים של חיזבאללה “מייצגת הפרה ברורה של חוק המטבע והאשראי הלבנוני”, אומר המומחה הכלכלי חאלד אבו שקרה, וציין כי הפקידים במוסדות אלה “מזוהים עם חיזבאללה וכפופים לסנקציות אמריקאיות”.

סעיף 200 לחוק המטבע והאשראי הלבנוני מפליל כל אדם או מוסד העוסק בפעולות הלוואות ללא רישיון מבנק ליבן, בעוד שסעיף 206 קובע כי מפירי חוק יועמדו לדין בבתי משפט פליליים.

שלב חובה?

חוקר המשפט הפיננסי הבינלאומי מהאסן מרסל טוען כי הבנק המרכזי של לבנון מחויב להוציא חוזר האוסר על עסקאות עם כל ישות המופיעה ברשימות הסנקציות הבינלאומיות, על מנת לשמר את מעמדה של לבנון במערכת הפיננסית העולמית.

בראיון לאלחורה, ציין מרסל כי אגודת אל-קארד אל-חסן הייתה נתונה בעבר לצעדים דומים. נגיד הבנק לשעבר, ריאד סלאמה, פרסם חוזרים בשנים 2007 ו-2021 האוסרים על עסקאות עמו כדי להגן על המגזר הפיננסי הלבנוני.

הפרשן הפוליטי אליאס אל-ז’ע’בי טוען כי החוזר של בנק ליבן עולה בקנה אחד עם החוק הלבנוני ומטיל אחריות כבדה על הבנק מול מוסדות פיננסיים בינלאומיים אם הוא ימשיך לעצום עין ממוסדות לא מורשים המעורבים בהלבנת הון ובמימון מיליציית טרור ייעודית.

קרדיט: אלחורה     קרדיט לתמונות: אלחורה ורשתות חברתיות