מצרים ואתיופיה על סף עימות צבאי אחרי שהמו”מ על סכר “הרנסנס” הגיע למבוי סתום
על רקע מתחים גוברים סביב סכר הרנסנס הגדול של אתיופיה (GERD), סוגיית המים מתגלה כאיום קיומי משמעותי על מצרים, כאשר תרחישי עימות צבאי פוטנציאליים שוב עולים. קהיר אישרה בהצהרות רשמיות כי תהליך המשא ומתן עם אתיופיה הגיע למבוי סתום, מה שגרם לה לשמור לעצמה את הזכות להגן על עצמה ולהגן על האינטרסים החיוניים שלה בתחום המים.
מצרים מאשרת כי לא תסבול כל התקפות עתידיות על מימיה, ומדגישה כי קיימים כלי נשק זמינים להגנה על זכויותיה. היחסים בין מצרים לאתיופיה מתנדנדים כעת על סף עימות, בעקבות הודעת קהיר על סיום המשא ומתן הפוליטי וכישלון הניסיונות להביא לפתרון בדרכי שלום.
קהיר פרסמה אזהרה חמורה, והביעה את אמונתה המלאה במוסדות המדינה המצריים, שלא יאפשרו כל עבירה על נושא חיוני זה. מרכזי מחקר בינלאומיים ראו באזהרה זו אינדיקציה ברורה לאפשרות של פנייה לפעולה צבאית, במיוחד בשימוש בשפה הקשורה להגנה על הביטחון הלאומי והצבת אתגר קיומי.
קרדיט: רשתות חברתיות
מומחים סבורים כי האפשרות הצבאית עשויה לכלול תקיפות אוויריות, אך לכך עלולות להיות השלכות הרסניות, שכן פגיעה בסכר עלולה להוביל לשיטפונות מסיביים המשפיעים על אזורי הגבול בין אתיופיה לסודן. לכן, כל פעולה בסדר גודל כזה דורשת תיאום קפדני עם סודן, שכנתה של אתיופיה, כולל פינוי אזורים מאחורי הסכר ושימוש במרחב האווירי של סודן לשיגור מטוסים לתקיפת הסכר.
במקביל, לחיל האוויר המצרי יש יכולת לבצע תקיפות ישירות על הסכר באמצעות מטוסי קרב מסוג רפאל, שיכולים להגיע למטרות במרחק של יותר מ-2,000 קילומטרים, בעוד שאתיופיה נמצאת במרחק של כ-1,200 קילומטרים מהמרחב האווירי המצרי.
דיווחים מצביעים על כך שמצרים עשויה להימנע מפגיעה בסכר לפני השלמתו כדי למנוע מאתיופיה לבנות אותו מחדש. סודן עשויה גם להסס להיכנס לעימות צבאי עם אתיופיה כדי להימנע מעימות ישיר עם שכנתה.
בהתאם לכך, דיווחים מצביעים על כך שמצרים עשויה לפתוח במבצע קרקעי מוגבל באמצעות כוחות מיוחדים, מה שייתן לסודן הזדמנות להתחמק מאחריות לכניסת הכוחות המצריים לשטח אתיופיה. עם זאת, לפעולה קרקעית כזו תהיה השפעה מוגבלת בהשוואה לתקיפות אוויריות, שכן כוחות הקרקע מתמודדים עם אתגרים בנשיאת תחמושת מספקת ובעימות עם שומרי הסכר האתיופים.
קרדיט: רשתות חברתיות
נשיא מצרים, עבד אל-פתאח א-סיסי, אישר כי מצרים לא תאפשר פגיעה בזכויות המים שלה, למרות ההכרה הרחבה כי הסכר מייצג נקודת מתח מרכזית בין מצרים לאתיופיה, וכי תרחיש של עימות מתקרב ככל שהמשא ומתן ממשיך להיכשל.
מצד שני, אזהרתו של נשיא ארה”ב דונלד טראמפ מפני הסכנה הטמונה בסכר למצרים משקפת את מודעותה של וושינגטון למורכבות המשבר ולנזק הישיר שהוא יגרום למצרים. טראמפ גם הודה כי ארצות הברית הייתה בין המממנים של הסכר, ויש אף ניתוחים המצביעים על תפקיד ישראל בתמיכה בפרויקט כדי להפעיל לחץ על מצרים.
בסופו של דבר, הסכר הפך לסמל של משבר גדול, ומצרים מגבירה בבירור את הרטוריקה שלה כדי לחסום כל ניסיון לנהל משא ומתן על נושא רגיש זה. מצרים הדגישה כי פתרון של שלום הוא האפשרות המועדפת, אך שומרת על אפשרויות מכריעות אחרות במקרה שלא ניתן להגיע להסכם.
מצרים מאשרת כי אינה שואפת לאיים על אף צד, אך מזהירה כי כל ניסיון לפגוע בזכויותיה יוביל למצב של חוסר יציבות באזור, שהשלכותיו יהיו משמעותיות ואיש לא יוכל להתעלם מהן או להימנע מהן.
קרדיט: ערביכ דפנס קרדיט לתמונות: רשתות חברתיות