“אם המטרה הייתה לחסל את יכולותיה הגרעיניות של איראן, אזי המבצע נכשל אסטרטגית בכל קנה מידה” – בחינה לאחור משרה פסימיות!
לאיראן יש מספיק חומר ליצירת 9 פצצות גרעיניות, ומתקנים תת-קרקעיים שנותרו ללא פגע וממשיכים לפעול
הסוגיה המרכזית נוגעת למלאי האורניום המועשר של איראן, המוערך בכ-400 קילוגרם בהעשרה של 60% אורניום-235, המספיק לייצור בין תשעה לעשרה ראשי נפץ גרעיניים אם יועשר לרמות נשק.
למרות המערכה הצבאית רחבת ההיקף שהובילו ארצות הברית וישראל תחת שמות הקוד “עם כארי” ו”פטיש חצות”, שני המבצעים לא הצליחו להשיג את מטרתם העיקרית: השמדת מלאי האורניום המועשר ביותר (HEU) של איראן והתשתית התת-קרקעית של תוכנית הגרעין שלה.
ד”ר ג’פרי לואיס, מומחה מוביל בנושאים של אי-הפצת נשק גרעיני במכון מידלברי ובמרכז ג’יימס מרטין, תיאר את המבצעים הללו כ”כישלון גדול”, ואמר: “מדוע אני לא מתרשם מהתקיפות הללו? ישראל וארצות הברית נכשלו בפגיעה במרכיבים החיוניים של החומרים הגרעיניים ותשתית הייצור הגרעיני של איראן. ‘עם כלביא’ ו’פטיש חצות’ אולי היו חזקים מבחינה טקטית, אך הם יכולים להיחשב ככישלונות אסטרטגיים גדולים”.
אי אפשר לזלזל בכישלון הזה.
ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, הצביע במפורש על מלאי האורניום הזה כסיבה ישירה לתקיפה, באומרו: “איראן ייצרה מספיק אורניום מועשר ביותר כדי לייצר תשע פצצות אטום “.
הערכות מודיעין מצביעות על כך שאורניום זה מאוחסן במנהרות תת-קרקעיות ליד מתקן המרת אורניום באספהאן.
עם זאת, למרות התקיפות האוויריות הנרחבות שבוצעו נגד המתקן, אין ראיות מוצקות לכך שנעשו ניסיונות ממשיים להשמיד את המנהרות או את החומרים הגרעיניים המאוחסנים בהן.
חמור מכך, מיקומו הנוכחי של האורניום המועשר מאוד נותר לא ידוע.
ראש הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, רפאל גרוסי, אישר כי איראן העבירה את האורניום לפני התקיפה.
בינתיים, מזכיר המדינה האמריקאי מרקו רוביו הצהיר כי “שום דבר לא זז בתוך איראן (בלי שנראה זאת)”, הצהרה שהוטל בה בספק לאור צילומי לוויין ודיווחים חזותיים המראים תנועת ציוד כבד ומשאיות ימים לפני התקיפות.
כלי רכב אלה נצפו באזור איספהאן וסביר להניח ששימשו לחסימת פתחי מנהרות או להובלת רכיבים גרעיניים רגישים.
פעילויות דומות תועדו במתקן העשרת הדלק בפורדו, שם דווח כי כניסותיו היו מלאות בעפר, דבר המצביע על מאמץ איראני מתואם להגן על נכסיו האסטרטגיים.
המחשבה שאיראן לא הייתה מסוגלת להגיב במהירות או שהייתה חלשה מבחינה לוגיסטית הוכחה כעת כלא נכונה.
מצדו, טען הממשל האמריקאי כי התקיפות האוויריות הצליחו לשבש את יכולתה של איראן להעשיר אורניום או להמיר אותו למתכת, צעד מפתח בהפיכתו לחומר הניתן לשימוש בנשק.
אבל ד”ר לואיס דחה את הטענה הזו בתוקף, באומרו, “זה בהחלט לא נכון”.
הוא הודה כי מתקני ההעשרה בקום (פורדו) ובנתאנז (מתקן ההעשרה, הפיילוט והמתקן העיקרי) עשויים להינזק משמעותי, אך הדגיש כי הקומפלקס התת-קרקעי העצום ליד נתאנז, בו משוכנים ככל הנראה קווי ייצור הצנטריפוגות של איראן, לא נפגע.
מתחם זה, שהועבר לאזור הררי בשנת 2022 כדי למנוע כל ניסיונות חבלה נגדו, משתרע על פני שטח של יותר מ-10,000 מטרים רבועים.
המתקן בנוי עמוק מתחת לאדמה והוא חסין בפני רוב פצצות משמידי בונקרים הקונבנציונליות. תפקידו האמיתי עדיין אינו ידוע במלואו, אם כי מומחים מאמינים שייתכן שהוא מאכלס גם פעילויות העשרה חשאיות.
באופן מדאיג ביותר, איראן הודיעה לסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית שהיא בונה מתקן העשרה חדש באתר מאובטח ליד איספהאן.
הסוכנות הייתה אמורה לערוך בדיקה לפני תחילת המתקפות.
המתקן בפורדו:
עד כה, אין אינדיקציות לכך שהמתקן הותקף או הושמד.
התפתחות זו מעלה שאלות מרכזיות בנוגע ליעילות המבצע הצבאי שבוצע.
יכולתה של איראן לתחזק את התשתית הגרעינית שלה מעידה על כך שגישה צבאית לבדה אינה מספיקה כדי לשבש את תוכנית הגרעין של הרפובליקה האסלאמית, במיוחד מאחר שרכיבים חיוניים של התוכנית קבורים מתחת לאדמה.
“משמעות הדבר היא שאיראן עדיין מחזיקה ב-400 ק”ג של אורניום מועשר ב-60%, עדיין מסוגלת לייצר צנטריפוגות, ויש לה לפחות אתר או שניים להעשרת אורניום תת-קרקעיים שזהותם טרם נקבעה”, הסביר ד”ר ג’פרי לואיס. “שלא לדבר על האתרים הסודיים שמתנגדי הסכם הגרעין דיברו עליהם זה מכבר.”
אם איראן תחליט להאיץ בניית נשק גרעיני, לוח הזמנים להשגת ייצורו עשוי להיות קצר מאוד.
לפי יכולותיה הנוכחיות, איראן יכולה להתקין כ-1.5 מפלסים של צנטריפוגות IR-6 בשבוע.
בתוך שישה שבועות, היא יכלה לקבל תשע שרשראות.
בעזרת שרשראות אלו, ניתן להעשיר את כל 400 ק”ג האורניום לרמת נשק תוך כ-60 יום.
במילים אחרות, איראן עשויה להיות על סף ייצור פצצה גרעינית תוך פחות מחמישה חודשים.
ציר זמן זה מדאיג ביותר, במיוחד לאור המתיחות האזורית הגוברת בין ישראל, ארצות הברית ומדינות המפרץ.
קרדיט: ערוץ שירה AI
ד”ר לואיס הצהיר בכנות, “מבצעים “עם כארי” ו”פטיש חצות” לא האטו את תוכנית איראן באותה מידה כמו הסכם הגרעין. אנו מחזיקים בדיפלומטיה סטנדרט גבוה בהרבה מהערכות צבאיות.”
הצהרה זו משקפת את העובדה שדיפלומטיה – למרות שהיא עשויה להיות לא פופולרית מבחינה פוליטית – עדיין יכולה להשיג תוצאות בנות קיימא יותר מאשר גישות צבאיות.
באופן אירוני, אלה שהתנגדו בעבר להסכם הגרעין בגלל לוח הזמנים שלו נראים כעת מרוצים מעיכוב של מספר חודשים בלבד כתוצאה ממבצע צבאי יקר.
למעשה, ייתכן שהמטרה האמיתית של המתקפה אינה חיסול מוחלט של תוכנית הגרעין של איראן, אלא דווקא דחיפה לשינוי משטר.
דיווחי מודיעין מצביעים על כך שאיראן עדיין מחזיקה ב-400 ק”ג של אורניום מועשר ביותר, כמו גם במתקנים תת-קרקעיים שלא הותקפו – יתכן עמוק יותר מפורדו – ונשארו פעילים במלואם.
המצב הנוכחי מסוכן ביותר. תוכנית גרעינית שלא הושמדה עלולה להיות כיום קשה יותר לגילוי ומוכנה יותר מאי פעם (להגיע לפצצה). קהילת הביטחון הבינלאומית חייבת לקבל את המציאות הקשה הזו.
למרות זמינותה של טכנולוגיה מתקדמת, מודיעין בזמן אמת ולוויינים המכסים את העולם, הברית הצבאית בין ארצות הברית לישראל נכשלה בהשמדת הרכיבים החיוניים שיאפשרו לאיראן להחזיק בנשק גרעיני.
אם המטרה הייתה לחסל את יכולותיה הגרעיניות של איראן, אזי המבצע נכשל אסטרטגית בכל קנה מידה. עם זאת, אם המטרה הייתה רק עיכוב זמן, אזי הקהילה הבינלאומית חייבת לשאול: באיזה מחיר? ולכמה זמן?
קרדיט: ערביכ דפנס קרדיט לתמונות: רשתות חברתיות + ערוץ שירה AI