סיכום ריאלי של מלחמת ישראל – איראן ( מבצע “עם כלביא”)

 

סיכום ריאלי של מלחמת ישראל – איראן

האיום הגרעיני חוסל, האיום הבליסטי נחלש אך סביר שיתעצם.

ההסבר בנושא האיום הגרעיני:

אין ספק שמערך הייצור האיראני של הנשק הגרעיני הושמד כמעט לחלוטין וזאת בעזרתה הישירה של ארה”ב.

להלן פירוט חלקי של המערך שהוחרב:

1, מפעלי הסרקזות המבוצרים בנתנז ובפורדו.

הם המפעלים שאחראים על העשרת האורניום מסוג 235 מרמת ריכוז של כ 0.7% עד לייצור של מאות ק”ג של חומר בקיע ברמת ריכוז של כ 60%.

מכאן קצרה הדרך לייצר אורניום ברמה הנדרשת לפצצות אטום שמורכבות מאורניום ברמת ריכוז של כ90%.

2, החרבת המפעלים לייצור הסרקזות.

3, החרבת מעבדות המחקר החשובות.

4, חיסול מרבית המדעני האטום הבכירים.

5, פגיעה במפעלים שמייצרים את האורניום הגולמי לפני שהוא מגיע לסרקזות.

6, פגיעה במפעלים שממירים את האורניום המועשר המרוכז ממצב הצבירה גז למצב צבירה מתכתי.

רק כך ניתן לייצר פצצות אטום ולהניח על טיל.

נפגעו עוד ועוד רכיבים של מערך הגרעין האיראני.

קרדיט: ערוץ הטלגרם שירה AI

 

סיכום

1, תהליך ההקמה והשיקום של המפעלים הנ”ל והכשרת מדענים בכירים שיחליפו את מי שחוסלו ממושך מאוד וקל יחסית לסכל אותו.

2, קיימת מחויבות של ארה”ב לסייע בחיסול המערך הגרעיני האיראני במקרה בו ינסו לשקם אותו ואני מעריך שהם ינסו.

 

הסבר בנושא האיום הבליסטי שהוחלש אך עדיין נותר מסוכן:

השגים:

1, פגענו ב כ 60% ממשגרי הטילים.

עובדה: לא ניתן לשגר טיל ללא משגר נייד.

משגר טילים הוא משאית כבדה עם מגבה ולא מסובך במיוחד לייצר שוב מאות משגרי טילים בשנה.

2, להערכתי שוגרו וסוכלו טרם השיגור כ- 70% מהטילים הבליסטים ארוכי הטווח שהיו לאיראן לפני המלחמה ושהיו מיועדים לפגיעה בישראל.

3, נפגעו קשה מאוד המפעלים לייצור טילים.

 

סיכום

1, שיקום המפעלים (אינם מורכבים כמפעלי התוכנית הגרעינית) יתבצע להערכתי בפרק זמן מקסימאלי של כשנה עד שנתיים

2, להערכתי, איראן ,שברשותה תעשיית הטילים הבליסטים הגדולה בעולם, תצליח לייצר את הכמות הזו שהתכלתה(פחות מ 1000) בשנה אחת לאחר שיקום התעשייה.

3, בשנים הבאות צפוי שאיראן תייצר כ 1000 עד 3000 טילים בליסטיים בשנה.

4, הטילים החדישים, וזה מה שהציבור אינו יודע, יהיו להערכתי מדויקים ברמה של פי 10 עד פי 100 מהטילים ששוגרו לכאן.

הם יהיו מסוגלים לפגוע גם בבניין מטרה חיוני מוגדר.

זו היום להערכתי הבעיה הבטחונית מס’ 1 של מדינת ישראל.

לטילים החדישים גם יהיה ראש נפץ כפול במשקלו מזה של דור הטילים הנוכחי.

רק בגלל הדיוק, הסיכון מהטילים הבליסטים, אם ישוגרו במטחים כבדים וברציפות, יהיה ברמה של פצצת אטום.

5, קשה מאוד ויקר מאוד, ולמעשה לא ניתן יהיה, ליירט חלק ניכר מהטילים החדישים.

הטילים החדישים מתמרנים את דרכם למטרה וכך גם מס’ טילים מיירטים יתקשו ליירט טיל תוקף אחד.

לחלק מהטילים החדישים ראשי קרב מתפצלים ושוב גם כאן תיווצר בעיית יירוט חמורה מאוד.

6, אין מחויבות של ארה”ב לסיוע בסיכול פרויקט הטילים הבליסטים.

 

מסקנות ראשוניות:

1, לא חוזרים למדיניות ההכלה, לא בתחום הגרעין ולא בתחום השיקום של תעשיית הטילים הבליסטים.

תוקפים את המפעלים עוד בשלב ההקמה וזאת גם ללא תמיכת ארה”ב.

2, פרוייקט לאומי להצטיידות בתותחי לייזר רבי עוצמה ( רק הספק של כ- 1000 ק”ו לעומת 100 ק”ו כיום) יבשתיים ואויריים.

תותחי הלייזר הם האמל”ח היחיד שיוכל לסכל ומייד את מרבית האיום הבליסטי המדויק.

הלייזר מיועד ליירט מטחי טילים וטילים מתמרנים.

3, התמגנות טובה יותר של העורף.

בנייה של מיקלטים ומחסות תת קרקעיים רבים ככול שניתן, הממ”ד חשוב אך יעיל פחות.

הזמן קצר והמלאכה מרובה.

קרדיט: האנליסט אלי בר און – מתמחה בכלכלה, טכנולוגיה של אמל”ח כטילים מדויקים ולייזרים רבי עוצמה, ראש צוות הגנה אקטיבית ואש מנגד של המכון לטרור של אוניברסיטת רייכמן ובחקר ביצועים.    קרדיט לתמונות: רשתות חברתיות