האקונומיסט: המודיעין שהביא את ישראל לצאת לתקיפה על איראן. חלק ב’

מחלוקות סביב ההאשמות נגד ישראל

ההאשמות הישראליות החדשות הללו הציתו פילוגים בתוך קהילת המודיעין האמריקאית, אשר החזיקה בדעות מעורבות לגבי האיום האיראני. במרץ, טולסי גאבארד, ראש המודיעין הלאומי של ארה”ב ומתנגדת ותיקה למלחמה עם איראן, חזרה על דעתה ארוכת השנים לפיה איראן לא פיתחה נשק גרעיני. בימים האחרונים, הוול סטריט ג’ורנל, הניו יורק טיימס ו-CNN דיווחו על הספקנות של סוכנויות המודיעין האמריקאיות כלפי הטענות הישראליות החדשות. ב-17 ביוני, רפאל גרוסי, מנכ”ל הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא”א), הודיע ​​כי סוכנותו לא קיבלה “ראיות למאמצים שיטתיים להתקדם לעבר נשק גרעיני”, למרות שהסוכנות עצמה אישרה שבוע קודם לכן כי איראן “נכשלה בהצהרה על חומר גרעיני ופעילויות הקשורות לגרעין” בשלושה אתרים לא מוצהרים בתוך איראן.

אבל נראה שטראמפ הושפע מהדעה הישראלית. ב-17 ביוני הוא הצהיר, “לא אכפת לי מה היא אמרה”, בהתייחסו לגאברד. הוא המשיך, “אני חושב שהם קרובים מאוד להחזיק בפצצה אחת”. דיוויד אולברייט, פיזיקאי גרעיני אמריקאי ומומחה נשק המייעץ לסוכנויות מודיעין, אמר שרוב ההאשמות מצד הישראליים שפורסמו לאחרונה “מקובלות באופן כללי בקהילת המודיעין [המערבית]”. עם זאת, הוא הודה כי האשמות אלה חדשות עבורו, בהתייחסו להעברת חומרים גרעיניים. הוא הצהיר כי גם אנליסטים של המודיעין האמריקאי מסכימים כי איראן האיצה את הכנותיה להתחמשות. ביולי בשנה שעברה, ראש המודיעין הלאומי הסירה את ההצהרה המסורתית לפיה איראן “אינה מבצעת כעת פעילויות פיתוח משמעותיות של נשק גרעיני הדרושות לייצור מכשיר גרעיני בר בדיקה” מדו”ח שלו לקונגרס, על פי הוול סטריט ג’ורנל.

נקודת אל-חזור

בהנחה שהמידע שסיפקו הישראליים מדויק, עדיין יש מקום למה שאולברייט מתארת כ”פרשנות של העובדות”. גם אם אנליסטים אמריקאים יסכימו שאיראן מתכוונת להשיג פצצה גרעינית ומאיצה את התקדמותה לעבר מטרה זו, ייתכן שהם לא יסכימו שהיא חצתה את הסף או שהסכנה באמת קרובה. בינתיים, אולברייט סבורה שהישראלים “עשויים לחשוב שאיראן האיצה מעט את הפעילויות הללו, וכי הדבר עורר בהם דאגה לגבי יכולתם לזהות זאת ולפעול בזמן”. יתר על כן, גורמים ישראלים בדרך כלל מציגים את הערכותיהם לגבי ההתקדמות הגרעינית האיראנית באמצעות לוחות זמנים הנמדדים בחודשים ובשנים.

מאז תחילת המלחמה, גורמים אלה דיברו על “נקודת אל חזור”, הרגע שבו ישראל מאבדת כל יכולת לעצור את חתירתה של איראן לפצצה גרעינית. ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, בילה עשרות שנים בהתרעה מפני האיום האיראני, מה שאומר שהנטיה לאישור היא סיכון. עם זאת, עמדת קהילת המודיעין הישראלית מאוחדת ועקבית עם זו של ממשלתו. למרות שהיא עשויה להיות תחת לחץ פוליטי, היא התנגשה בעבר עם נתניהו וראשי ממשלה קודמים אחרים בנושא הגרעין, וכעת תומכת ברעיון המלחמה.

פיזיקה גרעינית היא ענף במדע, בעוד שהערכות מודיעין אינן כאלה. עם זאת, להערכות אלו יש השלכות משמעותיות על העולם האמיתי. בשנת 2003, ארצות הברית ובעלות בריתה נכנסו למלחמה נגד עיראק על סמך הערכות שגויות של נוכחות נשק להשמדה המונית שם. במהלך התקיפה הראשונה של המלחמה, שהחלה ב-13 ביוני, התנקשה ישראל במדענים ובבכירים איראנים מרכזיים והפציצה מתקנים גרעיניים. הישראלים טענו כי הדבר ביטל את האיום המיידי של חתירתה של איראן לנשק גרעיני. עם זאת, דחיית תוכנית הגרעין של איראן למשך שנים תלויה בהשמדה, או לפחות בפגיעה קשה, בשני מתקני העשרת האורניום התת-קרקעיים העיקריים שבנתה איראן בנתאנז ובפורדו, ושטראמפ החליט בסופו של יום לאשר את השמדתם בתקיפה אווירית. 

מקור: האקונומיסט       קרדיט לתמונות: דובר צה”ל