כיוונים נוספים שצפוי שיכנסו לפעולה בעתיד הקרוב וירחיבו משמעותית את השימוש בתותחי הלייזר
כיוונים נוספים שצפוי שיכנסו לפעולה בעתיד הקרוב, ולהערכתי, ירחיבו משמעותית את השימוש בתותחי הלייזר.
עובדה: השימוש העולמי הנוכחי בתותחי הלייזר רבי העוצמה, השימוש בעולם ובשדה הקרב מוגבל מאוד.
השמוש מוגבל כעת רק ליירוט מטווח קרוב וגם כאן רק של איומים אוויריים קלים ואיטיים.
מה שמתבצע כעת הוא רק יירוט של כטב”מים וזאת מהיבשה ובצבא ארה”ב גם בים מספינות קרב.
עובדה: זה המצב העולמי הנוכחי והמדינות המעטות כולל ישראל שכבר מכניסות לאחרונה לשימוש צבאי את תותחי הלייזר משתמשות בתותחי הלייזר רק ליירוט מטווח קרוב וגם כאן רק של כטב”מים.
קרדיט: ויקיפדיה
להלן חלק מכיווני הפיתוח של האמצעי החדיש הזה.
הסבר : תותח הלייזר הוא אמצעי שמשתמש באנרגיה עוצמתית. תותח הלייזר משתמש באנרגיה ישירה (זה לא כמו בפגז שנהדף באמצעות חומר נפץ מתותח או טיל שטס בזכות הדלק שמאוחסן בגוף הטיל). האנרגיה של תותח הלייזר מהירה כמו החשמל, זו אנרגיה שנעה במהירות האור ( כ-300 אלף ק”מ לשניה) ומגיעה באפס זמן למטרה.
הערכה: השמוש הנרחב בתותחי הלייזר צפוי עד שנת 2030 לשנות את דרך הלחימה וההתגוננות הנהוגות כעת בעולם.
להלן מס’ כיווני התפתחות שלהערכתי יכנסו לשימוש בעתיד הקרוב:
1, הפעלת תותחי לייזר לנטרול איומים אנושיים.
כך כדוגמא אחת רלוונטית: מס’ תותחי לייזר אם היו נוכחים ב 7 באוקטובר 2023 בנקודות שולטות באיזור עוטף עזה יכלו בקלות ומהר מאוד לנטרל את כוחות הנוח’בה שפלשו לישובי העוטף.
גם אדם לבוש אינו מסוגל לשרוד ולו גם לשניה אחת את האנרגיה שגופו יספוג מיירי של תותח הלייזר. כך תותח לייזר יבשתי אחד יכול לנטרל בזמן קצר מאוד עשרות פולשים.
האמצעי הזה הוא הגנתי אך הוא יהיה גם יעיל מאוד בהתקפה.
2, הגברת הספק היציאה של תותחי הלייזר ושיפור היכולת להתמקד על נקודה שנעה במהירות במרחב.
תוספת האפשרות ליירוט גם של אמל”ח שאינו כטב”מים כגון רקטות, טילים ופגזים. כך יתאפשר לתותחי הלייזר גם ליירט ביעילות את האמל”ח הכבד והמסוכן יותר.
התנאי החשוב ביותר: הגברת הספק היציאה של תותחי הלייזר בסדר גודל יותר מההספק הנוכחי, מעשית המדובר בפיתוח של תותחי לייזר להם הספקים של 500-1000 ק”ו.
קרדיט: רשתות חברתיות
כך נקבל אמצעי יירוט יעיל מאוד שיתרונותיו:
א, טווח גדול משמעותית מזה של הלייזרים הנוכחיים.
ב, שטח מוגן גדול, להערכתי פי 10, מזה של תותחי הלייזרים הנוכחיים.
ג, גובה יירוט גדול משמעותית, יכולת יירוט גם נגד מטרות חולפות בגובה רב, טילים שמיועדים לפגיעה באיזורים אחרים מהאזור המוגן הנוכחי.
ד, זמן יירוט קצר משמעותית מזה של תותחי הלייזר הנוכחיים.
3, פיתוח תותחי לייזר שיותקנו על פלטפורמות אוויריות.
הסבר: נתוני מזג אוויר גרוע, גשם, עננות, אבק, ערפל ולחות מקטינים משמעותית את עוצמת הלייזר ולעיתים זמנית לא מאפשרים את השימוש באמל”ח חשוב זה.
כל הנ”ל כמעט לא רלוונטי לתותח לייזר שמופעל מגובה רב, לייזר שמופעל ממטוס נניח גובה של 5000 מטר, שם כמעט אין אבק, עננות, גשם ולחות.
כבונוס, הטווח היעיל של תותחי הלייזר המוטסים גדול משמעותית מזה של תותחי הלייזר היבשתיים.
בנוסף, המטוס הוא האמל”ח היחיד שמתנייד מהר מאוד מזירה לזירה וכך ניתן כדוגמא לעבור ולתגבר במהירות מהגנה על הצפון להגנה על הדרום.
בעולם מפתחים כעת 3 סוגים של תותחי לייזר מוטסים:
א, לייזר להגנה עצמית של המטוסים נגד טילי קרקע אוויר ואוויר אוויר.
כאן הבעיה היא לפתח לייזר קטן מידות ומשקל בתצורה שלא ינטרל את יכולת התקיפה של מטוס הקרב.
ב, לייזר כבד ליירוט איומים אוויריים ממרחק רב.
תותח לייזר רב עוצמה שיותקן על מטוס תובלה כבד, מטוס שיכול לטוס ולהגן על איזור נרחב במשך מס’ שעות.
ג, תותח לייזר קל משקל ומידות שיותקן על כטב”מים, להם יכולת טיסה באוויר של 24 שעות+.
לסיכום: התחום הזה מצוי כעת בעולם בפיתוח מואץ והוא להערכתי יגרום לשינוי משמעותי בדרך ניהול המלחמה.
קרדיט: האנליסט אלי בר און – מתמחה בכלכלה, טכנולוגיה של אמל”ח כטילים מדויקים ולייזרים רבי עוצמה, ראש צוות הגנה אקטיבית ואש מנגד של המכון לטרור של אוניברסיטת רייכמן ובחקר ביצועים. קרדיט לתמונות: מטה דפנס