היירוטים בעתיד יתבצעו מהחלל!

היירוטים בעתיד יתבצעו מהחלל!
זה להערכתי החידוש הגדול בתוכנית ההגנה החדשה של טילים נגד טילים של ארה”ב, תוכנית “כיפת זהב”.

 

1, רקע כללי
נשיא ארה”ב אישר לפני מס’ ימים את ביצוע פרויקט ההגנה נגד טילים האדיר בתולדות האנושות.

מטרת הפרויקט הראשונית היא הגנה על אמריקה הצפונית כנגד כל סוגי הטילים ובעיקר ההגנה נגד טילים בליסטיים נושאי ראשי נפץ גרעיניים.

תאריך היעד שניקבע להצבת מערכת מבצעית ראשונה הוא בעוד 3 שנים.

התקציב הראשוני המיועד לפיתוח ולהצטיידות נקבע ל 175 מיליארד דולר.

אחר כך, ובעשור הקרוב, ידרשו לפיתוח ולהצטיידות במערכות נוספות מאות מיליארדי דולר נוספים.

המערכת, וזאת לאחר שההצטיידות תושלם ,תייצר לארה”ב יתרון אסטרטגי גדול על סין רוסיה ומדינות אחרות וזאת מאחר ולארה”ב תהיה כעת גם יכולת הגנתית טובה מאוד בנוסף ליכולת ההתקפית הנוכחית.

לכן נשיא סין כבר הזדרז לבקש מארה”ב שלא תפתח את הפרויקט הזה, בקשתו נדחתה. האמריקאים הולכים על הפרוייקט המדהים הזה בכל הכוח.

 

2, כיצד המערכת של היירוט תוקם?

עדיין אין מידע רשמי אך יש רמזים ואסתכן בהערכה.

א, יוקמו תחנות בחלל המקיף את כדור הארץ.

1, תחנות קטנות שימוקמו בגובה הגיאוצנטרי של 36 אלף ק”מ.

2, תחנות חלל גדולות, נושאות טילים שימוקמו בחלל בגובה של כ 2000 ק”מ מעל כדור הארץ ובמסלולים שיבטיחו את הגנת צפון אמריקה.

ב, התחנות יוקמו באמצעות שיגור לחלל של חלקי התחנות ממשגרי ספייס x  של החברה שהוקמה ויש להם יכולות מוכחות, חברה שהיא בבעלות ובניהול של אלון מסק.

לאחר השיגור החלקים בנושאות הטילים יורכבו לתחנה גדולה.

ג, תחנות החלל הקטנות ישוגרו לגובה הגיאוצנטרי של 36 אלף ק”מ, זה הגובה בו הלווין למעשה חג סביב כדור הארץ באותה המהירות המתואמת למהירות שבה כדור הארץ חג על צירו.

למעשה תחנת החלל תעמוד כמעט ללא תזוזה ממעל לנקודה יבשתית או ימית שתיקבע מעל כדור הארץ, נניח מעל העיר מיאמי בפלורידה ו/או נוספת מעל העיר לוס אנג’לס בקליפוניה.

ד, התחנות, שלהערכתי לא יהיו מאוישות, יורכבו בחלל ויצויידו במכשירי מכ”מ ובמערכות מיחשוב שיזהו גם ממרחק של עשרות אלפי ק”מ ומעל האטמוספרה שיגור של כל טיל שמאיים על צפון ארה”ב ויחשבו את תוכנית היירוט שתעבור לחללית נושאח הטילים הזמינה (יהיו כמה והן יחוגו סביב כדור הארץ)

ה, כך יוכלו חלליות נושאות הטילים לשגר את הטילים ולהנחות את הטילים בדרכם עד לקירבת הטיל שמהווה איום על ארה”ב.

ו, בקרבת הטיל המאיים הטיל המיירט רוכש את המטרה ומיירט את הטיל המאיים באמצעות מפגש פיזי במהירות אדירה, מפגש שהופך את האיום לרסיסים.

חלליות נושאות הטילים הנ”ל יחומשו בכמות גדולה של טילים נגד טילים.

מאגר טילים שיחודש מעת לעת ע”י חלליות ספייס המיועדות לתובלת משאות שישוגרו מארה”ב ויתחברו לתחנת החלל ויספקו מחסניות של טילים נגד טילים..

 

3, מה הן היתרונות של היירוט כאשר הוא מתבצע ישירות מהחלל?

היתרון העיקרי הוא בגודל, ביעילות וגם בעלות של הטילים המיירטים..

א, יתרון הגודל והמשקל – הטילים המיירטים יהיו קטנים וקלים פי כמה מטילי היירוט הנוכחיים.

כאשר תהליך היירוט שמתבצע ישירות מהחלל מתייתרת העליה מכדור הארץ לגובה רב מעל האטמוספרה, עליה איטית שדורשת אנרגיה רבה וכבדה של דלק וחמצן.

כאן היירוט יתבצע הפוך, יירוט מלמעלה למטה כאשר כוח המשיכה האדיר של כדור הארץ יספק לטיל המיירט את המהירות הנדרשת כדי לבצע את היירוט עוד בשלב בו הטיל התוקף עושה את דרכו ליעד ועדיין מצוי מחוץ לאטמוספרה.

למעשה תחנת חלל כזו ובגלל הגודל המוקטן של הטילים תכיל מלאי של מאות טילים מיירטים שיוכלו לבצע גם ירוט במקביל יירוט של מטחי טילים.

ג, טווח יירוט גדול מאוד

מאחר והטילים המיירטים ישוגרו מגובה רב מעל כדור הארץ הם יוכלו לנטרל איומים על שטח גדול פי כמה וכמה מהשטח עליו יוכלו להגן מערכות יירוט של טילים נגד טילים יבשתיות.

השטח שעליו ניתן להגן נגד מתקפת טילים יהיה כמעט בגודל של כמחצית כדור הארץ.

ד, היעילות

מאחר והיירוטים יבוצעו בשלב מוקדם לעיתים מייד לאחר שהטילים התוקפים יצאו מהאטמוספירה אזי במקרה שנסיון היירוט הראשון יכשל ניתן יהיה לבצע מס’ נסיונות נוספים של יירוט של הטיל התוקף.

ה, העלות

עלות הטילים הקטנים יחסית שישוגרו מנושאת הטילים בחלל תהיה נמוכה משמעותית מעלות הטילים נגד טילים היבשתית.

4, הסיכון למערכת הוא בנסיונות לפגוע בתחנות החלל.

ברור שבעת מלחמה רוסיה וסין ינסו לרסק את חלליות נושאות הטילים באמצעות טילים נגד טילים שישוגרו מהיבשה ואו לווינים שיוסטו לכיוונן.

זה לא יהיה פשוט מאחר וכדי שטיל נגד טילים יגיע לגובה הגיאוצנטרי שהוא 36 אלף ק”מ מעל כדור הארץ או גם לגובה השיוט 2000 ק”מ של נושאת הטילים הטיל התוקף חייב להיות גדול ויקר מאוד, טיל במשקל של עשרים עד מאה טון.

לתחנת החלל תהיה יכולת הגנה עצמית מצויינת באמצעות הטילים נגד טילים וגם תותחי לייזר רבי עוצמה אבל הסיכון הזה קיים.

קרדיט: האנליסט אלי בר און – מתמחה בכלכלה, טכנולוגיה של אמל”ח כטילים מדויקים ולייזרים רבי עוצמה, ראש צוות הגנה אקטיבית ואש מנגד של המכון לטרור של אוניברסיטת רייכמן ובחקר ביצועים.    קרדיט לתמונות: רשתות חברתיות